גשר ארבעת הראשים

גשר ארבעת הראשים
Ponte dei Quattro Capi
מידע כללי
סוג	גשר קשת תחתית, גשר רומי, גשר אבן, מבנה רומי עתיק
על שם	Lucius Fabricius
כתובת	רומא
מיקום	רומא
מדינה	איטליה
	→ גשר גריבלדי פונטה פלטינו ←
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 62 לפני הספירה
תאריך פתיחה רשמי	62 לפנה״ס
חומרי בנייה	אבן
מידות
אורך	61.8 מ'
רוחב	6 מ'
מידע טכני
מפתחים	2
קואורדינטות	41°53′28″N 12°28′41″E / 41.89098°N 12.47819°E
	(למפת רומא רגילה) גשר ארבעת הראשים

גשר ארבעת הראשים (באיטלקית: Ponte Quattro Capi - "פונטה קווטרו קאפי") המכונה גם גשר פבריקיוס (בלטינית: Pons Fabricius, ובאיטלקית Ponte Fabricio - "פונטה פבריצ'יו" - גשר פבריצ'יו) הוא הגשר העתיק ביותר ברומא הנמצא עדיין בשימוש^[1]^[2].

היסטוריה

הגשר נבנה בשנת 62 לפנה"ס ומקשר בין שדה מרס מצפון (הגדה הימנית של נהר הטיבר) לבין אי הטיבר שבמרכז הנהר. גשר קסטיוס מקשר את האי לגדתו השנייה של נהר הטיבר (הגדה השמאלית - טרסטוורה).

מקור שמו של הגשר - "ארבעת הראשים" מתייחס לפסלי האל יאנוס בעל שני הראשים, אשר מצויים משני צידי הגשר (ראו צילום בפרק "גלריה" להלן). הפסלים הובאו אל הגשר במאה ה-14 מכנסיית גרגוריוס הקדוש במונטה סבלו^[3].

על פי דיו קסיוס הגשר נבנה שנה לאחר שקיקרו נבחר לקונסול והחליף גשר עץ קדום יותר שעמד במקום. הגשר הוקם על ידי לוציוס פבריציוס (ספ') ונקרא על שמו. הגשר שוקם בשנת 21 לפנה"ס ביוזמתם של הקונסולים מרקוס לוליוס וקווינטוס אמיליוס לפידוס.

הגשר הוא עדות יוצאת דופן לתושייה ולחוסן של ההנדסה הרומית. הגשר, שנבנה בשנת 62 לפנה"ס, עומד במצבו המקורי. מבנה עתיק זה משתרע על פני נהר הטיבר, ומחבר את הגדה המזרחית לאי הטיבר, מקום בעל חשיבות היסטורית, מפני ששכן בו מקדש אסקלפיוס, אל הרפואה הרומי. פונטה פבריציו אינו רק שריד מהעבר; הוא היה עורק חיוני בהתפתחות העירונית של רומא, ואפשר תנועת אנשים וסחורות במשך למעלה מאלפיים שנה^[4].

אורך הגשר 62 מטרים, רוחבו 5.5 מטרים והוא מורכב משתי קשתות, כאשר במרכז הנהר עמוד מרכזי תומך בשתי הקשתות^[5].

הגשר בנוי אבן טופה געשית, ומצופה אבן טרוורטין וכתובת הקדשה מנציחה את בונה הגשר:

L . FABRICIVS . C . F . CVR . VIAR
FACIVNDVM . COERAVIT
IDEMQVE
PROBAVIT

תרגום לעברית

"לוציוס פבריציוס, בנו של גאיוס, מפקח הדרכים, דאג ואישר את בנייתו". הכתובת חוזרת על עצמה ארבע פעמים, פעם אחת מכל צד של כל קשת. כתובת מאוחרת יותר, באותיות קטנות יותר, מתעדת שהגשר שוחזר תחת האפיפיור אינוקנטיוס האחד עשר, כנראה בשנת 1679.

בימי הביניים נקרא הגשר בשם "גשר היהודים" (בלטינית: pons Iudaeorum) בשל סמיכותו לגטו רומא.

הגשר שופץ על ידי האפיפיור אינוקנטיוס ה-11 בשנת 1679.

המפל הסמוך לגשר - בקרת זרימה

.

מדרום לגשר קיים מפל קטן (ראו צילום בפרק גלריה). המפל אינו טבעי אלא מעשה ידי אדם. מדובר בסכר נמוך שנבנה לתוך הנהר. מטרת הסכר היא בקרת זרימת המים. נהר הטיבר ברומא עבר שינויים רבים מאז ימי קדם: הרומאים הקדמונים כבר בנו סוללות ומבנים הידראוליים. קירות וסוללות מודרניים (דפנות האבן הגבוהות) נוספו במאה ה-19. מספר סכרים ומבני בקרת זרימה קיימים לאורך הנהר^[6]. לאחר השיטפונות הגדולים ב-1870, רומא עיצבה מחדש את מערכת הנהרות^[7]. נהר הטיבר מתפצל סביב האי הטיבר לשני ענפים: לכל ענף יש מבנים לבקרת זרימה. במקורות האיטלקיים, מבנים כאלה נקראים בדרך כלל: "soglia sul Tevere" (סף/סכר טיבר) או "traversa fluviale" (סכר חוצה נהר) והם חלק ממערכת ויסות הנהרות של רומא^[2]^[8].