גשר זיגזג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גשר זיגזג במוזיאון הארמון הלאומי בטאיפיי.

גשר זיגזג הוא גשר להולכי רגל המורכב מכמה מקטעים, שכל אחד מהם מוצב בזווית כלשהי ביחס למקטעים הצמודים אליו, ולרוב עם פניות לסירוגין ימינה ושמאלה. מבנה הזיג-זג מגביר את היציבות, וכן משמש כאמצעי לעיצוב נוף בחצותו בריכות נוי. גשרי זיגזג בנויים בדרך כלל מקורות עץ או מלוחות אבן.

גשרי זיגזג משולבים לעיתים קרובות בגנים סיניים, יפניים, ובגני זן. בגנים הסיניים יהיה זה בדרך כלל גשר תשע פניות מסורתי. כיום משולבים גשרי זיגזג בגנים מודרניים, בפארקים עירוניים ציבוריים ובגנים בוטניים.

לגשר זיגזג יש יתרון יציבות בחצייה של קרקע בוצית או ביצה: בעוד שגשר ישר עלול לנטות עקב תנועה של העמודים בבוץ הרך או במקרה של קורות עץ המונחות על פני מים, בגשר הזיגזג כל קטע של הגשר תומך הדדית באחר מפני פיתול והתהפכות.

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פילוסופית, המטרה בשימוש בגשר כזה, שנבנה על פי פילוסופיית הזן ותורותיו, היא למקד את הקשב של ההולך למקום ולזמן – "להיות כאן, עכשיו". מכיוון שלעיתים אין לגשר מעקות, בהחלט ייתכן שהולך לא קשוב ייפול אל המים.

הזג-זג של שבילים וגשרים פועל גם לפי עיקרון הפנג שווי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר זיגזג בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.