דגלס בויד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דגלס בויד
אין תמונה חופשית
לידה 1 במרץ 1959 (בן 63)
גלאזגו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה אבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.douglasboyd.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דָגְלַס בּוֹיְדאנגלית: Douglas Boyd נולד ב-1959 בגלאזגו, סקוטלנד) הוא נגן אבוב ומנצח בריטי. בויד למד נגינה באבוב באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון, אצל ג'אנט קראקסטון. בהמשך היה תלמידו של מוריס בורג בפריז. בשנת 1984 זכה בבחינות הקבלה הבינלאומיות לאמני קונצרטים צעירים, זכייה שהובילה לרסיטל בכורה בניו יורק, בקרנגי הול.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויד היה אחד החברים המייסדים של התזמורת הקאמרית של אירופה וכיהן כאבובן הראשי שלה משנת 1981 עד 2002.[1] בתקופת נגינתו בקאמרית של אירופה פיתח עניין בניצוח. כמוריו הראשונים לניצוח ראה את קלאודיו אבאדו וניקולאוס הרנונקור. כמו כן קיבל הדרכה מפאבו ברגלונד וסר קולין דייוויס.

בשנת 2001 התמנה בויד למנהל מוזיקלי של הקאמרטה של מנצ'סטר, משרת הניצוח הראשונה שלו. עם תזמורת זו ערך מספר הקלטות מיצירות בטהובן, מוצרט[2] ומאהלר. בויד סיים את תקופת כהונתו במנצ'סטר לאחר עונת 2010-11. כמו כן שימש בויד מנצח אורח ראשי לתזמורת סינפוניה של לונדון. באפריל 2008 הודיעה תזמורת מוזיק קולגיום של וינטרטור השווייצרית על מינוי בויד למנצח הראשי שלה, החל בעונת 2009-10.

הופעתו הראשונה של בויד כמנצח בארצות הברית הייתה עם תזמורת גרדנר הקאמרית בשנת 2000. ב-2002 התמנה בויד למנהל מוזיקלי שותף של התזמורת, יחד עם פולה רוביסון. ב-2004 היה בין השותפים האמנותיים הראשונים עם התזמורת הקאמרית סיינט פול. ב-2006 האריך את החוזה שלו עם תזמורת סיינט פול עד עונת 2009-10. השותפות האמנותית עם התזמורת הסתיימה בספטמבר 2009. בדצמבר 2006 ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית של קולורדו, בקונצרט עתיר שבחים. בינואר 2008 הודיעה תזמורת קולורדו על מינוי בויד למנצח האורח הראשי שלה, בחוזה לשלוש שנים של שבועיים הופעות אורח בשנה.[3]

העניין שבויד מגלה באופרה בשנים האחרונות הביאו לנצח בשנת 2008 על חליל הקסם ללהקת האופרה של גליינדבורן בסיור הופעות. ב-2009 ניצח על פידליו לאופרה של גרסינגטון וחזר אליה ב-2010 להצגה עתירת שבחים של נישואי פיגרו.[4]

לבויד ולאשתו, הצ'לנית סאלי פנדלברי (Sally Pendlebury), שלושה ילדים. הם מתגוררים בלונדון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'פרי מוריס, "התזמורת הקאמרית הטובה בעולם", עיתון "טלגרף", אנגליה, 25 בינואר 2008
  2. ^ טים אשלי, מוצרט, סימפוניות 40 ו-41 (יופיטר), קמראטה של מנצ'סטר, דגלס בויד, 11 באוגוסט 2006
  3. ^ אינגפן וויליאמס, ביוגרפיה של דגלס בויד
  4. ^ אינגפן וויליאמס