דהרת הוולקירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(מולטימדיה)

דהרת הוולקירות
לעזרה בהפעלת הקבצים
דהרת הוולקירות, איור מאת ארתור רקהאם

"דהרת הוולקירות" (בגרמנית: Walkürenritt) הוא קטע מוזיקלי המנוגן בתחילת המערכה השלישית של האופרה "הוולקירה" מאת ריכרד וגנר, שהיא האופרה השנייה מתוך ארבע במחזור האופרות "טבעת הניבלונג".

המוטיב המנחה של היצירה נכתב בשנת 1851 והטיוטה הראשונה של היצירה כולה נכתבה בשנת 1854, כחלק מהאופרה שכתיבתה הושלמה כשנתיים מאוחר יותר. לצד "מארש החתונה" ("מקהלת הכלה" מתוך האופרה "לוהנגרין") נחשבת דהרת הוולקירות לקטע המוכר ביותר במכלול יצירתו של ואגנר. אורכו של הקטע המוזיקלי, המופיע בתחילת המערכה השלישית הוא כ-8 דקות. עם הרמת המסך מתגלה פסגת ההר עליו עוסקות ארבע וולקירות בהכנות להעברת גופות הגיבורים שמתו בקרב לולהאלה וממתינות לארבע אחיותיהן. בפגישתן הן מברכות אחת את השנייה וקוראות את קריאת הקרב שלהן.

השמעת הבכורה של דהרת הוולקירות התקיימה בשנת 1870 בתיאטרון הלאומי של מינכן בניגוד לכוונתו של ואגנר. ואגנר סירב תחילה לאשר השמעה של הקטע בנפרד מן האופרה השלמה בטענה שמדובר ב"מעשה טפשי לחלוטין". הוא אף התלונן בפני המו"ל שהדפיס את היצירה להפצה בנפרד. בשנת 1876 לאחר הצגת המחזור השלם של הטבעת בביירוית ניאות ואגנר לבקשות הרבות והסכים להפיץ את דהרת הוולקירות כקטע מוזיקלי העומד בפני עצמו.

דהרת הוולקירות נותר פופולרי עד ימינו והוא מופיע בסרטים ובתוכניות טלוויזיה רבות, לעיתים קרובות באופן אירוני או כדי לאותת על אופיו של הגיבור. כך, לדוגמה, מזמזם גיבור הסדרה התככני והשאפתן ב"בית הקלפים" (בגרסתה הבריטית המקורית) כמה תיבות מן הקטע. במקרה אחר, בסרט אפוקליפסה עכשיו מושמעת דהרת הוולקירות מרמקולי ענק אגב תקיפת מסוקים, כשהמפקד (״אני אוהב את ריח הנפאלם על הבוקר״) המשמיע את המנגינה מנמק אותה בטעמים פסיכולוגיים.
בספר הוא חזר בוחר היטלר את המנגינה כצלצול הטלפון שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דהרת הוולקירות בוויקישיתוף