דוד אלדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד אלדן
לידה 12 בפברואר 1914
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 1989 (בגיל 75)
גִּבְעָתַיִם, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד אלדן (נולד כדוד אנדרמן; 12 בפברואר 1914, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית5 באוגוסט 1989, גבעתיים) היה צלם אוסטרי-ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרמן התעניין בצילום מגיל צעיר, והושפע מדודו פרד דונקל. הוא למד רפואה בווינה, אך הפסיק בשנת 1934 כאשר עלה ארצה. הוא התגורר תחילה בקיבוץ ואז עבד אצל הסוכנות היהודית, שתמכה בבריחת הנוער היהודי מאירופה לארץ ישראל. בתחילת 1938 הוא נסע לווינה להלוויית אביו ונמלט בקושי ממעצר על ידי הגסטפו לאחר סיפוח אוסטריה במרץ של אותה שנה.

בשובו ארצה התגייס לצבא הבריטי ב-1938 והוצב בקהיר. הוא המשיך להתעניין בצילום והתמחה בצילום פורטרט, הוא היה אוטודידקט.

לאחר שחרורו מהצבא ב-1946 פתח סטודיו לצילום בתל אביב. לאחר קום מדינת ישראל ב-1948, עבד בשם אלדן כצלם במחלקת הצילום של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), שבראשה עמד הסופר הישראלי משה פרלמן. במהלך משפט אייכמן ב-1961 (אייכמן-פרוזס) היה אחראי על הקלטות הטלוויזיה.

אלדן בנה ארכיון את תמונות לע"מ המשמש גם כארכיון לצלמים אחרים. משה מילנר נכנס לאחר מכן לתפקידו.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד אלדן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rachel Neiman: Milner of the GPO retires, israel21, 23. února 2014