דורה וילר קית'
 | |
| לידה |
1856 לונג איילנד, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1940 (בגיל 84 בערך) ברוקלין, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור, איור |
| חתימה |
.png){kind=small} |
  | |
דורה וילר קית' (באנגלית: Dora Wheeler Keith; 1856 – 7 בדצמבר 1940) הייתה אמנית אמריקאית שיצרה דיוקנאות וציורי קיר, איירה ספרים ומגזינים, ועיצבה שטיחי קיר עבור חברתה של אמה, קנדיס וילר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורה וילר נולדה לוסי דורה וילר בנסטלדאון, לונג איילנד, בבית כפרי, שאמה קנדיס וילר בנתה. אמה, קנדיס וילר, הייתה סופרת, יזמית, מומחית גדולה ומוכרת טקסטיל ועיצוב פנים. אביה תומאס וילר היה איש עסקים, שתמך באשתו ובבתו בשאיפותיהם האמנותיות.
דורה וילר למדה בבית ספר קוואקרי בכיכר סטיובסנט בהמשך סיימה בית ספר בניו יורק. משפחת וילר יצאה לשהות ארוכה באירופה מעט אחרי מלחמת האזרחים האמריקאית, במהלכה נרשמה דורה בפנימייה בוויסבאדן מגיל שבע עד שבע עשרה. היא בילתה את הקיץ במונטרו שבשווייץ.
לטענת אמה, תאונה שקרתה לדורה שנפלה במדרגות שיש באירופה קבעה את עתידה - שכן חוסר הפעילות הגופנית המוחלטת שנגזר עליה כתנאי להחלמתה, הביאה אותה לשימוש מתמיד בעיפרון. במשך חודשים היא ציירה ללא הפסקה.
דורה וילר כבר ביססה את עצמה כאמנית צעירה עם סדרת איורי ספרים ודיוקנאות של סופרים מפורסמים כאשר בשנת 1890 התחתנה עם עורך הדין בודינות קית' (1859–1925). לאחר הנישואין עבדה לרוב בשם המלא: דורה וילר קית', ואילו בשנים מאוחרות יותר השתמשה בשם גברת בודינות קית' לפילנתרופיה כמו תרומת דיוקן צ'ייס המפורסם למוזיאון קליבלנד לאמנות בשנת 1922, ואוסף של 27 טקסטיל אמנותיים למוזיאון המטרופוליטן בשנת 1928.[1] לדורה נולדו שני ילדים, אלישע (נהרג במלחמת העולם הראשונה) ובת לואי, לימים הגברת קלייד סימפסון.
הכשרה אומנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפחת וילר טיפחה את חברת האמנים והיו פטרונים של אמני סטודיו הרחוב העשירי שנקראו בעתיד "אסכולת נהר ההדסון". חברים משפחתיים של ילדותה של דורה ובהמשך עמיתיה האמנותיים כללו את פרדריק אדווין, סנפורד גפורד, ג'רווי מקנטה, ג'ון פרדריק קנסט, ג'ון לפארג', ואחרים.
כאשה צעירה בניו יורק, דורה וילר קיבלה הדרכה פרטית מהאמן ויליאם מריט צ'ייס, בין השנים 1879 עד 1881. היא וחברותיה רוזינה ולידיה אממט היו התלמידים הראשונים של צ'ייס והוא נשאר המנטור שלה וחברה הקרוב לאורך חייו, מורה מעורר השראה "לא רק נותן באופן ממצה את הידע שלו כיצד לעשות דברים, אלא גם מטפח את הרצון לעשות זאת." בשנים שלאחר מכן דורה וילר וצ'ייס עבדו יחדיו, למשל, שיתפו פעולה בסדרה של ציורים במדיסון סקוור כדי לגייס כספים עבור הכנת פסל החירות בשנת 1884. היא כיהנה גם במועצה המנהלת של בית הספר לציור בלונג איילנד של צ'ייס.
לאחר לימודיה עם צ'ייס, דורה וילר למדה אמנות בניו יורק בליגת הסטודנטים לאמנות ובילתה שנתיים באקדמיה ז'וליאן בפריז.[2] בזמן שלמדה בפריז בשנת 1885, השלימה את אחד העיצובים המוקדמים ביותר שלה המתארים נשים באמנות ובספרות שעבורם התפרסמה.
קריירה כאמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרפיקה הראשונה של דורה וילר שפורסמה תחת שמה הייתה עיצוב כרטיסי חג המולד שזכה בפרס הראשון בתחרות פראנג בשנת 1881. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-19, נהנתה וילר מהצלחה כמאיירת ספרים ומגזינים, ופרסמה כרומוליטוגרפיה ב"אמנות חובבנית". היא עיצבה את השער ואת האיורים לספרי אמה, ולמוציאים לאור בניו יורק כמו מהדורת הרפר (1884) של אדגר אלן פו.
במהלך שנות השמונים, דורה וילר גם יצאה לצייר סדרת דיוקנאות של הדמויות הספרותיות המובילים בתקופתה, ובהם הרייט ביצ'ר סטו, פרנק סטוקטון, צ'ארלס דאדלי וורנר וולט וויטמן. דיוקנה של חברו הקרוב של משפחת וילר סמואל לנגהורן קלמנס, הידוע יותר בשם העט שלו מארק טוויין וכן דיוקנאות של אשתו ובנותיו, תלויים כעת בבית מארק טוויין בהרטפורד, קונטיקט.[2]
הפרויקט הציבורי הגדול הראשון של דורה וילר היה ציור קיר שצויר על בד והוצב על תקרת ספריית בניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו בשנת 1893. הניו יורק טיימס אמר על כך: " אף אישה מעולם לא הייתה חולמת לבצע ציור קיר משוכלל. ובכל זאת אישה מניו יורק - דורה וילר קית' - השיגה תוצאה מדהימה בתחום זה ... זהו הישג יוצא דופן... " לאחר היריד, נרכש ציור הקיר על ידי מושל מדינת ניו יורק והותקן בבניין הבירה באלבני. מקום הימצאו הנוכחי אינו ידוע.
דורה וילר החזיקה שני אולפנים: האחד בניו-יורק ברחוב 23, ואחר בבית הקיץ של וילר בקטסקיל. צ'ייס צייר את דיוקנה של דורה בסטודיו שלה ברחוב 23, על רקע זהב מנצנץ של אחד הבדים הרקומים. הציור נועד כיצירת לתערוכת האמנות האירופית בשנת 1883 וקיבל מדליית זהב במינכן. הסטודיו של דורה בניו יורק הפך למקום מפגש פופולרי עבור אמנים, וסופרים.
דורה ואמה קנדיס היו בלתי נפרדות. הן שיתפו פעולה בתחום האמנות ובעסקים וחיו יחד רוב חייהן, גם לאחר נישואיה של דורה: "השתיים היו כה קרובות, עד שקשה לתאר היכן התחילה קנדיס וילר והיכן דורה וילר." דורה הייתה מעצבת ראשית לטקסטיל למפעל של אימה שייצר שטיחים מעוצבים כולל אלה שנמצאים בסלון בית האחוזה ונדרבילט.
היא נבחרה לאקדמיה לאומית לעיצוב בשנת 1906.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורה וילר נפטרה בדצמבר 1940.[2] היא הותירה אחריה בתה, הגברת קלייד סימפסון. שתי אחייניות, העלמה קנדיס סטימסון וגברת ג'ורג' ריגס מפורט וושינגטון. ואת אחיינה הנרי סטימסון, שר המלחמה, ששירת את הנשיא פרנקלין רוזוולט ערב מלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי דורה וילר קית' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ W. M. M., Portrait of Miss Dora Wheeler by William Merritt Chase, The Bulletin of the Cleveland Museum of Art, 1922-03-01
- ^ 1 2 3 "Obituary, Dora Wheeler Keith"