דורותי בלקהם
 | |
| לידה |
1 במרץ 1896 Rathmines, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
3 בספטמבר 1975 (בגיל 79) Donaghadee, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
אירלנד |
  | |
'דורותי בלקהם, באנגלית: Dorothy Blackham (1 במרץ 1896 - 4 בספטמבר 1975) הייתה מאיירת, אמנית ומורה אירית. [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורותי בלקהם נולדה בדבלין, ב-1 במרץ 1896. הוריה היו צ'ארלס ה. בלקהם, קופאי ראשי בתחנת הרכבת קינגסברידג', וג'יין רות'בן בלקהם (לבית לאורי). דרך אביה, דורותי הייתה קשורה למשפחת האמנים וורטון, כאשר סבה מצד אמה היה תומאס קנדי לורי, סוחר עתיקות ותובע כתר. הכשרתה האמנותית החלה באקדמיה המלכותית היברניאן (RHA), שם למדה אצל דרמוד או'בריאן. במהלך תקופה זו פיתחה בלקהאם עניין בעיצוב פוסטרים. היא המשיכה ללמוד בבית הספר לאמנות של דבלין מטרופוליטן ובקולג' גולדסמית' בלונדון.[2]
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלקהם הייתה אמנית פוריה, הציגה ברחבי אירלנד. מ-1916 עד 1946, היא הציגה באופן קבוע עם ה-RHA, כאשר עבודותיה הוצגו גם על ידי אגודת האמניות של אולסטר, אגודת צבעי המים של אירלנד ואגודת האמנויות והאומנות של אירלנד. משנת 1924 היא הוצגה ב-Tailteann Games, וזכתה במדליות בשנים 1928 ו-1932. חברתה, ועמיתתה האמנית, מייני ג'לט הייתה השפעה משמעותית על בלקהם. באמצעות ג'לט, היא החלה להתעניין בקבוצת "האייל הלבן" והציגה איתם ארבע פעמים ב-1940–1941. היא הייתה חברה באגודת הציירים של דבלין, והציגה איתם בסוף שנות ה-30. בתקופה זו התנסתה בלקהם בחיתוכי לינו ויצרה הדפסי נוף גדולים. כחברה קרובה של אליזבת ייטס ולילי ייטס, היא שיתפה פעולה באופן נרחב עם הוצאת קואלה, ויצרה חיתוכי עץ ולינו לאיורים וכרטיסי ברכה. בלקהם גם הפיקה איורים עבור עיתון קלונה, איגוד התיירים האירי. היא עיצבה את הכריכה של עמק בוין ועתיקותיו (1936), חוברת מאת הכומר מיילס ו' רונן. בנוסף להיותה אמנית פעילה, היא לימדה במספר בתי ספר בדבלין, כולל אלכסנדרה קולג' מ-1936 עד 1943 ובית הספר הול, מונקסטאון.[2]
היא נישאה לאלסנר סטיוארט ב-1947, והזוג עבר ללונדון. כשהיא שם, המשיכה בלקהם את הקריירה שלה כמורה, והציגה בשם נעוריה. היא הוצגה על ידי האקדמיה המלכותית לאמנויות, האקדמיה המלכותית של מערב אנגליה, האגודה המאוחדת של האמנים והאגודה המלכותית של האמנים הבריטיים. עבודתה שאבה השראה בדרך כלל מאירלנד, בפרט בצפון ובמערב המדינה, היא גם יצרה יצירות המבוססות על סצנות בלונדון וביבשת אירופה.
חיים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורותי בלקהם ובעלה חזרו לאירלנד ב-1967, והתיישבו בדונאגהדי, מחוז דאון. היא סבלה מדלקת פרקים בשנותיה האחרונות, אך היא המשיכה לצייר עד מותה.
דורותי בלקהם מתה ב-4 בספטמבר 1975, בדונהאדי.