דיאמינציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיאמינציהאנגלית: Deamination) היא תגובת חמצון שבמהלכה ניתקת קבוצת אמינו (NH2) מתרכובת מסוימת. אנזימים שמזרזים תגובות דיאמינציה נקראים דיאמינציםאנגלית: Deaminases).

בגוף האדם, דיאמינציה מתרחשת בעיקר בכבד, אך היא יכולה להתרחש גם בכליות. במצבים בהם הגוף צורך יותר מדי חלבונים, דיאמינציה משמשת כדי לפרק את חומצת האמינו מהם עשויים החלבונים לאנרגיה כימית. קבוצת האמינו שמוסרת מחומצת האמינו הופכת לאמוניה. שאר החומצת אמינו עשויה בעיקר מפחמנים ומימנים והיא תעבור חמצון או חיזור ותהפוך לאנרגיה. האמוניה היא רעילה לגוף האדם ולכן אנזימים ממירים אותה לשתנן או חומצת שתן על ידי הוספת מולקולות פחמן דו-חמצני כשלב הראשוני במעגל האוריאה, שגם הוא מתרחש בכבד. לאחר מכן השתנן וחומצת השתן יכולים בבטיחות לפעפע לדם ומשם לצאת בשתן.

תגובות דיאמינציה בDNA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוזין (C)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאמינציה של ציטוזין (C) לאורציל (U)

תגובת דיאמינציה ספונטנית היא תגובה ההידרוליזה של ציטוזין (C) לאורציל (U), בה משתחררת מולקולת אמוניה. במעבדה תהליך זה יכול להתרחש באמצעות ביסולפיט שיכול לעשות דיאמינציה לציטוזין, אבל לא ל-5-Methylcytosine (צורה מתילטית של ציטוזין). תכונה זו אפשרה לחוקרים לרצף DNA שעבר מתילציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיאמינציה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.