דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

פירוש המושג

הביטוי דיבור המתחיל מופיע לפני ציטוט שהפרשן מצטט מן המקור, כדי לפרשו. כוונת הביטוי היא שהפרשן מתייחס לקטע במקור (דיבור), הפותח (מתחיל) במילים מסוימות. לאחר הביטוי "דיבור המתחיל" מצטט הפרשן את המילים שבהן פותח הקטע המדובר. אם הפרשן עוסק במספר מקורות (כמו מפרשי התלמוד האחרונים), הוא פותח בשם המקור ולאחר מכן ציון דיבור המתחיל.

לדוגמה, על הפסוק: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.”, פרשן המקרא רש"י כותב: ”לך לך – להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם.” פרשנים המתייחסים לפירושו זה של רש"י ישתמשו בביטוי: רש"י ד"ה לך לך.

צורתו המקורית של המושג היא כאשר הוא מחובר למושא: "דיבור המתחיל: ...". זהו בעצם קיצור ל"דיבור המתחיל במילים...". אולם כיום שכיחה צורת שימוש שגויה של הביטוי, ללא מושא, כגון: "באיזה דיבור המתחיל זה?".

במקרה שהפרשן מפרש קטע נוסף באותו "דיבור המתחיל", הוא לעיתים משתמש בסימן בא"ד, ראשי תיבות של באותו דיבור. כמו כן, שכיחים ראשי תיבות של צירופים כגון "תוד"ה" – תוספות דיבור המתחיל, ועוד רבים.

ראו גם

• אינציפיט

קישורים חיצוניים

• דיבורי המתחיל בפירש"י עה"ת לחומש בראשית – המרכז לתכנון לימודים, מכללת קיי בבאר-שבע
• עיון משווה בדבורי המתחיל בפירש"י לחמשת חומשי התורה – המרכז לתכנון לימודים, מכללת קיי בבאר-שבע
• מדדים סטטיסטיים אודות דיבורי המתחיל בפירוש רש"י על התורה – המרכז לתכנון לימודים, מכללת קיי בבאר-שבע
• הפניות והוכחות בפירש"י עה"ת: הצגת מסדי נתונים ומדדים סטטיסטיים – המרכז לתכנון לימודים, מכללת קיי בבאר-שבע