דין וחשבון (מסמך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף מתוך דוח של האו"ם משנת 1987, כולל טבלת נתונים וטקסט

דין וחשבון (דו"ח בראשי תיבות וגם דּוּחַ‏‏‏[1][2]) הוא מסמך המציג מידע כתוצר של בדיקה או חקירה, בהקשר נתון.

דוחות המופקים ממערכות מידע מציגים לרוב נתונים בלבד, שעשויים להיות גולמיים או מעובדים (למשל מחושבים). דוחות שנערכו בעקבות חקירה או מחקר מכילים לעתים אלמנטים נוספים כגון ניתוח הנתונים, הסקת מסקנות, הצעות והמלצות לפעולה עתידית.

דוחות עשויים להיות פרטיים או ציבוריים. לעתים קרובות הם מיוצרים כמענה לסוגיות שהועלו על ידי יחידים או ועדות במוסדות ממשל, בחברות עסקיות ובמוסדות חינוך ומדע.

ישנם דוחות בעלי מבנה כשל מאמר מדעי: מבוא, שיטה, תוצאות ודיון. לעתים מבנה הדוח הוא של בעיה-פתרון, בהתאם לסוגיה שלגביה נכתב הדוח. דוח עשוי לכלול גם תוכן עניינים, תקציר, סיכום, נספחים, הערות שוליים, היפר קישורים, סימוכין ורשימה ביבליוגרפית. תצוגת המידע בדוחות מגוונת אף היא, החל בדוחות שמכילים מלבד המידע רק כותרות לציון הנושאים וכלה בדוחות הכוללים אמצעים להמחשת המידע כגון שרטוטים, איורים, טבלאות וגרפים.

דוגמאות לסוגי מסמכים שהינם דוחות: מאמרים מדעיים, תוצאות סקרים, תעודות, ספרים לבנים, ניירות עמדה, דוחות שנתיים, דוח ביקורת, דוחות מפקד אוכלוסין, דוחות התקדמות, דוחות חקירה, דוחות כספיים, דוחות מצב חשבון ואשראי ורבים אחרים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משם עצם זה נגזר הפועל "לדוח" ושם העצם דִּוּוּחַ
  2. ^ דוח ודוחות, באתר "השפה העברית"
תעודות/גליונות ציונים הם סוג של דוח
דוח טרנזקציות (צילום מסך של GnuCash)