דיק ריצ'רדס
 | |
| לידה |
1893 בנדיגו, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
1985 (בגיל 92 בערך) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מלבורן |
| מוסדות |
אוניברסיטת הפדרציה אוסטרליה |
| פרסים והוקרה |
מדליית הקוטב |
  | |
ריצ'רד וולטר "דיק" ריצ'רדס (באנגלית: Richard Walter "Dick" Richards; 1893 – 1985) היה אוסטרלי, מורה למדעים, שהצטרף למשלחת דיסקברי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריצ'רדס נולד בבנדיגו, מדינת ויקטוריה הוא הצטרף למשלחת דיסקברי של סר ארנסט שקלטון בדצמבר 1914, כפיזיקאי עם קבוצת ים רוס בפיקודו של קפטן אניאס מקינטוש. ריצ'רדס היה רק בן 21 וזה עתה סיים את לימודיו באוניברסיטת מלבורן, כשיצא להפלגה על סיפון ה"אורורה".
עם קבוצת ים רוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקבוצה חסרת המזל של ים רוס, למד ריצ'רדס טכניקות גרירת מזחלות ומסע קוטבי מארנסט ג'ויס, שריצ'רדס העריץ.[1] ריצ'רדס היה הראשון שהבחין בהיעלמותה של "אורורה" בשעת סערה ב-6 במאי 1915, ובצירוף מקרים היה גם הראשון לראות אותה בשובה, כעבור 20 חודשים. במהלך התקופה שבין שני האירועים, כאשר הקבוצה נשארה תקועה על החוף, השתתף ריצ'רדס בצעדה המפרכת אל קרחון בירדמור, לשם הנחת מצבורי אספקה לקבוצה הטראנס-אנטארקטית הצפויה של שקלטון, שלא הגיעה בסופו של דבר. הוא היה אחד העדים למותו של ארנולד ספנסר-סמית' ובהמשך להיעלמותם של ויקטור הייוורד ומקינטוש בניסיונם לחצות את הים הקפוא מהאט פוינט ולהגיע אל כף אוונס. ריצ'רדס, שנשאר עם חברי הקבוצה הנותרים בהאט פוינט, היה מרותק במשך שבועות לדרגשו מחמת תשישות ודיכאון.
קריירה לאחר המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר החילוץ בינואר 1917 ושובו לאוסטרליה, לימד ריצ'רדס בבית ספר לכרייה ותעשייה בבלאראט. אחרי ששירת כיועץ לממשלה בתחום המכשור האופטי במהלך מלחמת העולם השנייה, חזר ב-1948 לבלאראט, כנשיא הקולג'. הוא פרש מתפקידו בשנת 1958.
בשנים הבאות ייעץ לעיתים קרובות להיסטוריונים וכותבי רשומות של חקר הקטבים. דעתו הייתה, שאף כי המסע לציוד המצבורים התגלה לבסוף כמיותר, הוא לא היה לשווא, בהיותו דוגמה להישגים שרוח האדם מסוגלת להגיע אליהם בתנאים קשים מנשוא.[2]
ריצ'רדס האריך ימים מכל חבריו למשלחת, והיה לשריד האחרון של מה שנקרא העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, כאשר הלך לעולמו בגיל 91, בשנת 1985. [דרושה הבהרה]
אותות כבוד והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריצ'רד ריצ'רדס עוטר במדליית אלברט בשנת 1923 על המאמצים שעשה על הקרח להציל את חייהם של ארנולד ספנסר-סמית' ואניאס מקינטוש. פרס זה הוסב בשנת 1971 לצלב ג'ורג', חילוף שהוצע לכל מחזיקי מדליית אלברט שהיו אז בחיים.[3]
דווח, כי ריצ'רדס הצטרף למשלחת הטראנס-אנטארקטית בלי לדון בגובה שכרו, וכי בשובו קיבל סכום של 70 ליש"ט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ranulf Huntford, Shackleton biog. p450
- ^ עותק מאורכב
- ^ George Cross Database – Summary index table of all individual GC awards מסד נתונים של צלב ג'ורג' - תמצית מטבלת שמות של מקבלי צלב ג'ורג'