דפוק (עיר)
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של דפוק | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | מערב ג'אווה | ||
| ראש העיר | מוחמד אידריס (אנ') | ||
| שפה רשמית |
אינדונזית  | ||
| תאריך ייסוד |
27 באפריל 1999 | ||
| שטח | 200.3 קמ"ר | ||
| גובה | 93 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 140 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 50 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 2,056,335[1] (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 10,267 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 6°24′18″S 106°49′02″E / 6.405031°S 106.8173077°E | ||
| אזור זמן | UTC +7 | ||
| http://www.depok.go.id | |||
 | |||
  | |||
דֶפּוֹק (באינדונזית: Depok) היא עיר במחוז מערב ג'אווה שבאינדונזיה. העיר מהווה פרוור של הבירה ג'קרטה ושטחה כ-200 קמ"ר. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 אוכלוסיית העיר מנתה כ-2 מיליון תושבים, ובכך היא העיר השלישית בגודלה במטרופולין הבירה ג'קרטה ובמחוז מערב ג'אווה, והשישית באינדונזיה כולה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 במאי 1696 קנה קורנליס צ'סטליין (Cornelis Chastelein), קצין לשעבר בחברת הודו המזרחית ההולנדית, את האזור עליו שוכנת כיום העיר דפוק. לפני מותו, כתב צוואה בה הוא מבקש לשחרר את עבדי המקום ולהפכם לבעלי האדמה החדשים של האזור.
ב-1871 אפשרה הממשלה ההולנדית לתושבי העיר להקים ממשלה עצמאית, אשר בראשה נשיא עצמאי. השלטון הופסק בשנת 1952, כשהממשלת דפוק העבירה כמעט את כל הסמכויות שבידה לממשלה האינדונזית.
במרץ 1982 סווגה דפוק כעיר אדמיניסטרטיבית, וב-1999 - כעיר לכל דבר.
אדמיניסטרציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפוק מחולקת ל-6 מחוזות:
- בג'י
- צ'ימאנגיס
- לימו
- פאנצ'וראן מאס
- סאוואנגאן
- סוקמאג'איה
ראשי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשי העיר של דפוק:
- רוקאסאה סוראדימאג'ה (Drs. Moch. Rukasah Suradimadja; שנים: 1982–1984)
- תאמג'יד (Drs. H. M. I. Tamdjid; שנים: 1984–1988)
- אבדול ואכיאן (Drs. H. Abdul Wachyan; שנים: 1988–1991)
- מוך מאסדוקי (Moch Masduki; שנים: 1991–1992)
- סופיאן סאפארי האמים (Drs. H. Sofyan Safari Hamim; שנים: 1992–1996)
- באדרול קאמאל (Drs. H. Badrul Kamal; שנים: 1997–2005)
- נור מאהמודי איסמאיל (Dr. Ir. H. Nur Mahmudi Ismail, Msc.; שנים: 2005–2015)
- אידריס אבדול סומד (Idris Abdul Somad) 2015–היום)
מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר קיימים קניונים מגוונים, אך גם שווקים מסורתיים. קניונים ומרכזי קניות עיקריים: קניון דפוק' Depok Plaza, בניין SixtyOne ו-Depok ITC. בעיר קיימות מסעדות רבות, ואף סניפים של רשתות בינלאומית למזון מהיר כמו מקדונלד'ס, A&W, דנקן דונטס, קנטקי פרייד צ'יקן וסטארבקס.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפוק ידועה כ"עיר הסטודנטים", הכוללת את בתי הספר:
- אוניברסיטת אינדונזיה
- אוניברסיטת גונאדארמה
- פוליטכניק טוגו
- פוליטכניק נגרי ג'קרטה
כמו כן, קיימים גם מספר בתי ספר פרטיים לשפות זרות.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחבורה ציבורית (angkot) היא מרכיב מרכזי בעיר. בעיר קיימת מסילת רכבת המחברת בינה ובין הבירה ג'קרטה אשר בצפון, והעיר בוגור (Bogor) אשר בדרום. בדפוק קיימים שתי תחנות רכבת גדולות.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דפוק- אתר העיר, באנגלית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Indonesia: West Java Province (Regencies and Cities) - Population Statistics, Charts and Map, www.citypopulation.de
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ג'קרטה  סורבאיה | |||||||||
| 1 | ג'קרטה | ג'קרטה | 10,562,088 | 11 | דרום טאנגראנג | בנטן | 1,354,350 |  בקאסי  באנדונג | |
| 2 | סורבאיה | מזרח ג'אווה | 2,874,314 | 12 | בטאם | איי ריאו | 1,196,396 | ||
| 3 | בקאסי | מערב ג'אווה | 2,543,676 | 13 | בנדר למפונג | למפונג | 1,166,066 | ||
| 4 | באנדונג | מערב ג'אווה | 2,444,160 | 14 | בוגור | מערב ג'אווה | 1,043,070 | ||
| 5 | מדן | צפון סומטרה | 2,435,252 | 15 | פקאנבארו | ריאו | 983,356 | ||
| 6 | דפוק | מערב ג'אווה | 2,056,335 | 16 | פדאנג | מערב סומטרה | 909,040 | ||
| 7 | טאנגראנג | בנטן | 1,895,486 | 17 | מאלאנג | מזרח ג'אווה | 843,810 | ||
| 8 | פלמבאנג | דרום סומטרה | 1,668,848 | 18 | סמרינדה | מזרח קאלימנטן | 827,994 | ||
| 9 | סמראנג | מרכז ג'אווה | 1,653,524 | 19 | דנפסאר | באלי | 725,314 | ||
| 10 | מקאסאר | דרום סולאווסי | 1,423,877 | 20 | טסיקמליה | מערב ג'אווה | 716,155 | ||