לדלג לתוכן

דרגטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דרגטורירומנית: dregători, ביחיד: דרגטור dregător) היו ממלאי משרות שלטוניות בממשל הנסיכויות הרומניות בימי הביניים. הדרגטורים הגדולים (marii dregători) שנקראו לפעמים גם בויארים (boieri), כלומר "אצילים", מילאו את המשרות הגבוהות בחצר השליטים. השאר כיהנו בתפקידים בדרגים בינוניים עד זוטרים. הדרגטורים הזוטרים נקראו בדרך כלל "slugi domnești" - "פקידים נסיכותיים". משרת הדרגטור או תפקידו נקרא "דרגטוריה" (dregătorie) שמשמעותו המקורית הייתה "תפקיד מנהלי".

המילה dregător מקורה בפועל הלטיני dirigo ,dirigere או derigo, derigere, שמשמעותו - "לנהל". בתעודות הרשמיות בסלאבית הכנסייתית העתיקה (סלבונית כנסייתית) ששימשה למשך מאות שנים את הממשל הנסיכותי, במקביל לרומנית, ה"דרגטור" נקרא בוולאכיה "פראביטל", "ולאסטל" או "ולאסטלין" ובנסיכות מולדובה - "אוריאדניק". במסמכים או באגרות בלטינית ה"דרגטורים הגדולים" נקראו barones (כלומר "ברונים") או comites ("קומיטס" - כלומר "רוזנים").

התפקידים השלטוניים - המנהליים, המשפטיים והצבאיים - שמילאו ה"דרגטורים" נוצרו בהדרגה בתחילת קיומן של המדינות הרומניות בימי הביניים. הדרגטורים מילאו את הוראות השליט, גם אם לא נכללו בהגדרת משרתם. הם לא קיבלו משכורת, אך נהנו ממענקים ומתנות שניתנו להם על ידי בני העם הנזקקים לשירותיהם. המשרות היו לא פעם למכירה.

שתי קבוצות התפקידים כללו תפקידים ציבוריים ותפקידי שירות אישיים לשליט.

בין התפקידים הציבוריים נמנו: הבאן (Banul), הוורניק (Vornicul), הלוגופט (Logofătul), הויסטיאר (Vistierul) או Vistiernicul (ויסטיארניק), הספטאר (Spătarul), הפרקלאב (Pârcălabul), הארמאש (Armaşul), הפורטאר (Portarul) וההטמאן (Hatmanul), הפיבניצ'ר (Pivnicerul). ה"קמראש" (Cămărașul) בין תפקידי השירות האישיים נמנו: הפוסטלניק (Postelnicul), המדלניצ'ר (Medelnicerul), הפחרניק (Paharnicul), הסטולניק (Stolnicul), הקלוצ'ר (Clucerul), הז'יטניצ'ר (Jitnicerul), הפיתאר (Pitarul), הסלוג'ר (Slugerul), הקומיס (Comisul), השטראר (Şetrarul) והאגא (Aga).

עם הדרגטורים הראשיים של הנסיכויות נמנו הלוגופט - ראש הקנצלירה הממלכתית, הוויסטיאר (ויסטיארניק) היה מעין שר אוצר, הוורניק היה מעין שר משפטים, אחראי על חצר השליט ועל עשיית הצדק, הפוסטלניק - האחראי על חדר השינה של השליט ומאוחר יותר האחראי על הקבלה לראיון אצל השליט.

  • Constantin C. Giurescu, Istoria Românilor, volumul III
  • Vasile Mărculeț (coord), Alexandru V.Ștefănescu, Stănel Ion et al. Dicționarul domnilor Țării Românești și ai Moldovei, Meronia, București 2009 pp. 328-329

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Alexei Agachi Ţara Moldovei şi Ţara Românească sub ocupaţie militară rusă (1806-1812), Editura Pontos, Chișinău 2008
  • Sachelarie, Ovid; Stoicescu, Nicolae (coord.), Instituţii feudale din ţările române. Dicţionar, Editura Academiei Republicii Socialiste România, Bucureşti, 1988
  • Nicolae Stoicescu - Dicționar al marilor dregători din Tara Românească și Moldova, sec. XIV-XVII, Editura Enciclopedică Română, București 1971

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]