אע'א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אע'אטורקית עות'מאנית: أغا, בפרסית: آقا) היה תואר בהיררכיית התארים האזרחית והצבאית של האימפריה העות'מאנית. כמו כן, הוא משמש כתואר אצולה טורקי ובעולם המוסלמי. אע'א היה השלישי בחשיבותו בין התארים האזרחיים העות'מאניים לגברים, אחרי פאשה וביי, ולפני אפנדי. כמו שאר התארים הטורקיים, הוא בא אחרי השם הפרטי של האיש.

יניצ'רי אע'א על תחריט מהמאה ה-18

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה הוא בטורקית הקדומה שבה "אקה" aqa היה האח הבכור. מילה זאת קיימת גם במונגולית. ככל הנראה נהגתה "אחא".[1] מאוחר יותר קיבלה המילה הטורקית את המשמעות של "אדון", "בעל בית", "מנהיג"[2]

בהיררכיה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדים צבאיים באימפריה העות'מאנית כונו בתואר אע'א, לדוגמה, יניצ'רי אע'א (yeniçeri ağa) או "יניצ'רי אע'אסי" yeniçeri ağası - מפקד חיל היניצ'רים. הוא היה חבר בדיוואן של הסולטאן, יחד עם הווזירים. דרגתו הייתה של סנג'קביי עם טוי[דרושה הבהרה] אחד. הוא קיבל שכר של 400 אקצ'ה ליום ובימי סולימאן המפואר - 500 אקצ'ה. עמד בראש "דיוואן (מועצה) של אע'ה".[3] מפקד הסיפאהים נקרא סיפאהי אע'אסי sipahi ağası. אחרי ביטול כוח היניצ'רים בשנת 1826 נקראו אע'ה הקצינים בדרגות נמוכות ואמצעיות בצבא העות'מאני.

הנסיכויות הרומניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוולאכיה ובנסיכות מולדובה, מדינות רומניות שהיו בחסות עות'מאנית במשך תקופה ארוכה, ה"אע'א" - ברומנית agă (אגה) היה, החל מהמאה ה-16, המפקד הצבאי השני בדרגה אחרי הספטאר הגדול. בוולאכיה התפקיד צוין לראשונה ב-1567 ובמולדובה ב-1592. פרט לסמכויותיו הצבאיות, היה האגה אחראי על שמירת הסדר בערי הבירה (בוקרשט ויאש) והיו לו גם סמכויות משפטיות. הוא פיקח גם על המחירים בשווקים ופיקד על הכבאים. בשלהי המאה ה-19 התפקיד גדל בחשיבות והבטיח לנושא בו רווחים גדולים.[4]

כורדיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברה השבטית הכורדית נקראו "אגה" ראשי השבטים, לרבות המנהיגים העליונים, וכן מוכתרי הכפרים. התואר שימש גם את בעלי האחוזות הגדולים ובעלי הבתים העשירים. מושב האגה נמצא בחדר או בית שנקרא "דיוואן-חאנה" או "דיוואן". שם התקבלו אורחי האגה וכן זמרים נודדים ומספרי סיפורים, חלקם סוחרים יהודים שהזדמנו למקום. האגה היה המנהיג הצבאי הראשי, שופט ובורר ראשי, שר אוצר שדאג לגביית המיסים מנתיניו. [5]

בהיררכיה האזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התואר אע'א הוענק לבעלי סמכויות שונות באימפריה העות'מאנית. כך למשל כונו מושלי מחוזות בתוניס, ראשי שבטים כורדים וכן בעלי סמכויות אחרים מטעם האימפריה. בנוסף על כך שימש התואר בעלי משרות שונות בעולם המוסלמי ובארצות בחסות העות'מאנים.

  • קזלאר אע'א או קזלאר אע'אסי (kızlar ağası) היה הסריס השחור האחראי על נשות ההרמון אצל סולטאני האימפריה העות'מאנית.
  • קאפי אע'א (Kapı ağası): הסריס הלבן (ak ağa) האחראי על ארמון הסולטאן באימפריה העות'מאנית.

הח'אנות של קרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהייררכיה חברתית אצל הטטרים של קרים אגה היה המעמד השני בחשיבות אחרי מרזה . גם לכל פקידי הממשל היו קוראים אגה.

בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באימפריה הספווית אגה נקראו האצלה השבטית והפאדולים בעלי האחוזות : בריבוי נקראו בפרס "אגאיאן" ובאזרית:אגאלר. בפרסית של היום משמשת המילה "אגה" כתואר לגברים, במובן של "מר" או "אדון" (נכתב آقا - אקא). המונח המקביל אצל הנשים הוא "חאנום". [6]

בהיררכיה הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בארצות מוסלמיות רבות השם אע'א, על גרסאותיו, משמש כשם משפחה.
  • במערב הבלקן וטורקמניסטן, משמש התואר אע'א כינוי לאח גדול (משמעותו המקורית של התואר).

כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא פקיסטן, יחיא ח'אן, נשא את התואר אגא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Aurel Decei _Istoria Imperiului Otoman - până la 1656, Editura Științifică și Enciclopedică, București 1978
  • İ, Halil Inalcık. History of the Ottoman Empire Classical Age / 1300—1600. — London, 1973.
  • Mordechai Zaken Jewish Subjects and Their Tribal Chieftains in Kurdistan (Jewish Identities in a Changing World) (Book 9) -, Brill, 2007
  • Mihai Țipău Domnii fanarioți în Țările Române 1711-1821 - mica enciclopedie, Editura Omonia, București, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אע'א בוויקישיתוף
  • אע'א, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
  • Панашенко В. В. Ага // Енциклопедія історії України : у 10 т. / редкол.: В. А. Смолій (голова) та ін. ; Інститут історії України НАН України. — К. : Наук. думка, 2003. — Т. 1 : А — В. — С. 28. — 688 с. : іл. — ISBN 966-00-0734-5.

(האנציקלופדיה האוקראינית - עורך:ו.א סמולי, המכון להיסטוריה של אוקראינה, האקדמיה האוקראינית למדעים, 2003 קייב) כרך א, עמ' 28

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האתר האטימולוגי הטורקי של סוואן נישאניאן
  2. ^ האתר etymonline
  3. ^ A. Decei עמ' 217
  4. ^ M.Țipău 2008 עמ' 197
  5. ^ 2017 M. Zaken
  6. ^ [Khani, S., and R. Yousefi. "The study of address terms and their translation from Persian to English 2014]