דרזינדרטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדרזינדרטס
תקופה
אאוקן
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: צבים
תת־סדרה: צבים חבויי-צוואר
משפחה: צבים רכים
סוג: דרזינדרטס
מין: Drazinderetes tethyensis
שם מדעי
Drazinderetes
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרזינדרטס (שם מדעי: Drazinderetes) הוא סוג של צב נכחד מהמשפחה צבים רכים. צב זה התקיים במשך האאוקן בפקיסטן והיה גדול בהרבה ממרבית הצבים הרכים. משמעות שמו נקראת מהתצורות בהם הוא התגלה - תצורת דרזינדה (Drazinda Formation) עם הסיומת "eretes" ביוונית: "חותר" ומזכירה את שם הסוג הצבים הקיימים Nilssonia.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאובנים של הצב התגלו ב-1993 עד 1996 בידי אוניברסיטת מישיגן והמכון הגאולוגי של פקיסטן ואלה הכילו שרידים של מין בודד - Drazinderetes tethyensis, שנקרא על שם ים תטיס הקדום[1].

צב קדום זה היה גדול יחסית בהתחשב בלוחיות השריון המקוטע שלו, אשר הכיל מעל 8 לוחיות שבורות. השוואה של גודלם העלתה שהצב הגיע לאורך של 0.8 עד 2.18 מטרים (תלוי בהערכות השונות), מה שהופך אותו לגדול גם מהאקססטמיס (Axestemys) מאמריקה הצפונית, שהגיע לאורך 2 מטרים[2].

השוואה יחסית לצבים הרכים המודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צב זה כנראה היה אוכל כל או קרניבור כמו הצבים הרכים המודרניים אך בניגוד להם הוא התקיים בים הפתוח שלאורך פקיסטן הקדומה כשהם חיים במים מתוקים. ככל הנראה הוא חטף מקרקעית הים טרף של סרטנים ודגים. הוא היה בעל צוואר ארוך ושריון מכופף המתאים לשחייה מהירה כמו בעלי החיים האחרים במשפחת הצבים הרכים וכנראה שהיה בעל אורח חיים אמפיבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרזינדרטס בוויקישיתוף
  • דרזינדרטס, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Head, J.J.; Raza, S.M.; Gingerich, P.D. (1999). "DRAZINDERETES TETHYENSIS, A NEW LARGE TRIONYCHID (REPTILIA: TESTUDINES) FROM THE MARINE EOCENE DRAZINDA FORMATION OF THE SULAIMAN RANGE, PUNJAB (PAKISTAN)". Contributions from the Museum of Paleontology University of Michigan. 30 (7): 199–214
  2. ^ Vitek, N.S. (2012). "Giant soft-shelled turtles of North America". Palaeontologia Electronica. 15 (1). doi:10.26879/299