ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ים בבוקר
ים על רקע שקיעת השמש

ים בהגדרתו הוא מצבור גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס, אם כי בשפה הרווחת משמש המונח גם לתיאור אגמים גדולים הסגורים מכל עבריהם, כמו הים הכספי, ים המלח ואף ים כנרת.

קרוב ל-71% משטח כדור הארץ מכוסה במים. הצמחייה הימית מייצרת אחוז גבוה מהחמצן בכדור הארץ - בין 50% ל-70% לפי הערכות שונות. כמות המלח בים מגיעה לכ-3.5% בממוצע.

בכל ים זרמים רבים המשפיעים על הביומסה שבו. ישנם זרמי עומק המושפעים מגודלו ומאסתו של ים וכפיפותו לכוח קוריוליס, ישנם זרמים עליונים אשר מושפעים בעיקר מתנאי האקלים החיצוניים (רוחות, אידוי) וישנם זרמים עולים ויורדים אשר מושפעים בעיקר מרוחות, כוח קוריוליס, המסוע הימי, והטופוגרפיה התת-ימית של קרקעית הים. זרמים אלו מזינים ומאכילים בתורם את כל הביומסה.

האדם והים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם למד כבר משחר ההיסטוריה לנצל את הדגה כמקור מזון. הדיג מספק כחמישית מצריכת החלבונים העולמית. התחדשות הדגה קטנה מהיקף הדיג, מה שגורם להכחדה של מינים מסוימים ואיבוד פרנסתם של הדייגים לאחר זמן מה. ניסו למנוע את דילול המינים על ידי קביעת מכסות לארצות וקביעת מכסות בינלאומיות לים הפתוח.

בשנים האחרונות התפתחה החקלאות הימית המנצלת את הים לגידול מבוקר של דגים ופירות ים. שיטות הגידול מגוונות ובהן הזרמת מי ים לבריכות ביבשה,גידול בתוך כלובים בים, גידול בים פתוח ועוד. כיום החקלאות הימית מתרכזת באצות כי מחוץ לכך שהן מזון חשוב הן יכולות לשמש גם לדישון, לתעשיית התרופות, כמקור דלק, כאמצעי לניקוי זיהומים ועוד.

במדינות בהן אין הרבה מים אך יש גישה לים משתמשים בהתפלת מים.

ים משמש בדרך כלל בתור אטרקציה תיירותית ולכן אפשר למצוא מלונות על יד הים. אך גם כאן ניתן למצוא בעיות: התיירים מלכלכים את הסביבה ופוגעים בבעלי החיים הימיים.

לים יש אנרגיות רבות מתנועת הגלים המתמדת, מזרמי הים וההפרשים במפלס הים בין הגאות והשפל. בין היתר יש מתחת לקרקעית הים נפט וגז טבעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.