לדלג לתוכן

האטפילד

האטפילד
Hatfield
הארמון הישן בבית האטפילד
הארמון הישן בבית האטפילד
מדינה / טריטוריה הממלכה המאוחדת
אומת הבית אנגליהאנגליה אנגליה
אזור מזרח אנגליה
מחוז הרטפורדשייר
חבל ארץ האטפילד[1]
ראש העיר פרנק מארש
מושל אנדרו לואין
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד המאה ה-10
שטח 62 קמ"ר
גובה 84.33 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 41,265[2] (2021)
 ‑ צפיפות 276.3 נפש לקמ"ר (2021)
קואורדינטות 51°45′49″N 0°13′33″W / 51.763611111111°N 0.22583333333333°W / 51.763611111111; -0.22583333333333 
אזור זמן UTC

האטפילדאנגלית: Hatfield) היא עיר במחוז הרטפורדשייר שבאנגליה. בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית העיר 29,616 תושבים,[3] בשנת 2011 39,201,[4] ונכון לשנת 2021 אוכלוסיית העיר עומדת על 41,265 תושבים.[2] העיר היא סקסונית במקורה. בית האטפילד, ביתו של המרקיז מסולסברי (אנ'), מהווה את בסיס העיר העתיקה. משנות ה-30 של המאה ה-20 בהן פתחה חברת דה הבילנד מפעל בעיר ועד לשנות ה-90 בהן חברת בריטיש אירוספייס סגרה את המפעל, תעשיית המטוסים בעיר העסיקה יותר אנשים מכל תעשייה אחרת. האטפילד הייתה אחת מהערים שנבנו בסביבת לונדון בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, והיא בעלת מבנים מודרניים רבים מאותה התקופה. אוניברסיטת הרטפורדשייר (אנ') ממוקמת בעיר. בעיר קיימת קהילה יהודית מתפתחת.

האטפילד שוכנת 30 קילומטרים מצפון ללונדון, ויש בה קווי רכבת ישירים לתחנת קינגס קרוס, תחנת סנט פנקרס, תחנת פינסבורי פארק ומורגייט. עם השנים עלתה כמות העובדים בלונדון שעברו לגור באזור.[5]

ב-2022, איש הטלוויזיה פיל ספנסר תיאר את האטפילד כמקום השני בטיבו למגורים לעובדים בלונדון, בהתבסס על זמני רכבות, מחירי דיור והאטרקציות שמציעה העיר.[6]

בתחילת המאה ה-10 האטפילד השתייכה לאדם מהמעמד הגבוה בשם אורדמאר ואשתו אילדה, שייתכן והיה סבו של המלך אדוארד המרטיר. בנקודת זמן מסוימת בין השנים 932 ו-956, העיר עברה לידי את'לסטן חצי-מלך, שבבוא העת הורישה לבניו. המלך אדגר הלאים את השטח בעת הכתרתו ב-959, וטען שאורדמאר ואשתו הורישו לו את השטח. עם זאת, לאחר מותו שבו בניו של את'לסטן והחזירו את השטח לידיהם.[7] האטפילד רשומה בספר יום הדין מ-1086 תחת בעלות מנזר אילי, ובאופן יוצא דופן, הנתונים המקוריים של מפקד האוכלוסין שבהם השתמשו יוצרי ספר יום הדין שרדו, והם נותנים לנו מעט יותר מידע מאשר ברשומה הסופית של הספר.[8] אף רשומה אחרת לא נמצאה עד לשנת 1226, כשהנרי השלישי העניק לבישופים מאילי את הזכויות לשכר שנתי של ארבעה ימים ויריד שבועי. באותם ימים נקראה העיר בשם בישופות האטפילד (אנ').

בית האטפילד הוא ביתה של משפחת ססיל (אנ'), המרקיזים מסולסברי. אליזבת הראשונה הייתה כלואה שם במשך שלוש שנים, במה שמכונה כיום הארמון הישן בפארק הטפילד. האגדה מספרת שהיא למדה כאן על הכתרתה כמלכה בשנת 1558, כשהיא יושבת מתחת לעץ אלון בפארק. היא קיימה את המועצה הראשונה שלה באולם הגדול (הארמון הישן) של האטפילד. בשנת 1851, שונה התוואי של הכביש הראשי הצפוני (כיום A1000) כדי להימנע מקיצוץ שטחו של בית האטפילד.

כנסיית סט. את'לדרדה (אנ') בהאטפילד העתיקה. (אנ')

העיירה צמחה סביב שערי בית האטפילד. האטפילד העתיקה שומרת על מבנים היסטוריים רבים, בעיקר הארמון הישן, כנסיית סט. אתלדרדה (אנ') ובית האטפילד (אנ'). הארמון הישן נבנה על ידי הבישוף של אילי, הקרדינל מורטון (אנ'), בשנת 1497, בתקופת שלטונו של הנרי השביעי, והאגף היחיד ששרד משמש עד היום עבור נשפים בסגנון אליזבתני.

כנסיית סט. את'לדרדה (אנ') נוסדה על ידי הנזירים מאילי, וכנסיית העץ הראשונה, שנבנתה בשנת 1285, עמדה כנראה במקום בו ניצב הבניין הקיים המשקיף על העיר העתיקה.

כנסיית סט. את'לדרדה, הממוקמת היטב לכיוון ראש הגבעה, מכילה קשת עגולה אנגלית מוקדמת עם יציקות של שיני כלב, אך משאר הבחינות היא מעוטרת, מעוצבת ומשופצת ברובה. הקפלה מצפון לקנצלה ידועה כקפלת סליסבורי והיא הוקמה על ידי רוברט ססיל, הרוזן הראשון של סולסברי, שנקבר שם. המקום הוא שילוב של סגנונות קלאסיים וגותיים. בחלק פרטי של חצר הכנסייה קבור, בין חברי משפחה אחרים, רוברט גאסקוין-ססיל, המרקיז השלישית של סולסברי.[9]

תעשייה אווירית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1930, מפעל המטוסים דה הבילנד נפתח בהאטפילד, וב-1949 הוא הפך למעסיק הגדול בעיר, עם כמעט 4,000 עובדים. המפעל עבר לשליטת חברת הוקר סידלי ב-1960, והתאחד עם בריטיש אירוספייס ב-1978.[10] בשנות השלושים ייצר המפעל מבחר של מטוסים דו-כנפיים. במהלך מלחמת העולם השנייה המפעל ייצר את מפציץ המוסקיטו ופיתח את הומפייר, מטוס הסילון הבריטי השני אחרי הגלוסטר מטאור. לאחר המלחמה, מתקני המפעל הורחבו והוא ייצר את מטוס הנוסעים קומט (מטוס הנוסעים הסילוני הראשון בעולם), מטוס הנוסעים טריידנט (אנ') ואת מטוס המנהלים DH125.

בריטיש אירוספייס סגרה את המפעל ב-1993 והעבירה את קו הייצור של BAe 146 לוודפורד אירודום. המתחם היה בשימוש במהלך צילומי הסרט להציל את טוראי ריאן של סטיבן ספילברג וכן במהלך צילומי הסדרה אחים לנשק של HBO וה-BBC. לאחר מכן שימש המתחם כמקום מגורים, מבני השכלה גבוהה, שיווק ומכירות.

כיום, היסטוריית התעשייה האווירית בהאטפילד מונצחת בשמות מספר רחובות ופאבים מקומיים (כמו הקומט וויי, האיירפילד והדרגון רואד), כמו גם במלון הקומט שנבנה בשנות השלושים. פאב הארייר נקרא על שם ציפור הזרון, ולא המטוס, ולכן שלט הפאב מציג ציפור. מרכז המבקרים של דה הבילנד, ממוקם בהיכל סולסברי בלונדון קולני, מציג ומשמר מטוסים היסטוריים רבים וארכיונים קשורים.[11]

העיר החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית אברקרומבי ללונדון ב-1944, הציעה בניית עיר חדשה בהאטפילד. היא יועדה בחוק הערים החדשות 1946, והיוותה חלק מקבוצת הרטפורדשייר המתחדשת שכללה את הערים סטיבנייג', ולווין גרדן סיטי והמל המפסטד. הממשלה הקציבה 2,340 דונם (9.5 קמ"ר) לעיר החדשה של האטפילד, עם ייעד אוכלוסייה של 25,000. (ב-2001 הגיעה כמות האוכלוסייה ל-27,833.[12]) ההתאחדות לפיתוח האטפילד שקיבלה את המשימה לבניית העיר, בחרה לבנות מרכז עיר חדש, ודחתה את השימוש בעיר העתיקה כיון שהיא הייתה בצד הלא-נכון של מסילת הרכבת, ללא מקום להרחבה ו"עם הווי כפרי שאינו עולה בקנה מידה אחד עם העיר החדשה שהוא ישרת". ההתאחדות בחרה בסנט אלבנס רואד, באזור קו האוטובוס המזרחי-מערבי של העיר. תוכנן דפוס כביש שלא יהווה פיתוי לתנועה העוברת לעשות קיצורי דרך בעיירה ואשר יאפשר לתנועה המקומית לנוע במהירות.

האטפילד שומרת על מאפייני העיר החדשה, וכוללת ארכיטקטורה מודרניסטית של שנות ה-50 והעצים והשטחים הפתוחים שתוארו בעיצוב המקורי. החל משנת 2017, תוכנן פיתוח מחדש של מרכז העיירה.[13]

מרכז השעשועים בירצ'ווד: מתחם שעשועים ומשרדי מועצת העיר

ישנם שלושה דרגים בממשל המקומי האחראים על האטפילד, ברמת המנהל הקהילתי, המנהל המחוזי והמנהל העירוני: מועצת העיר האטפילד, מועצת מחוז וולווין האטפילד ומועצת מחוז הרטפורדשייר. משרדי מועצת העיר ומליאת העיר נמצאים במרכז בירצ'ווד לייז'ר בלונגמיד. מועצת העיר נשלטת כיום על-ידי הלייבור בראשות לארי קרופטון.[14]

משרדי המועצה הישנה, סט. אלבנס רואד 16

מ-1894 ועד ל-1974, שני הדרגים הנמוכים בשלטון מקומי היו מועצת מחוז האטפילד ומועצת קהילת האטפילד. מועצת המחוז השתמשה במשרדים אותם בנתה בסנט. אלבנס 16 בשנות השלושים.[15] המועצה הקהילתית התפרקה ב-1974 וסמכויותיה הועברו למחוז וולווין האטפילד.[16]

האטפילד היא עיר תאומה של עיר הנמל ההולנדית זיריקזיי. היא חלק מהמחוז הפרלמנטרי וולווין האטפילד, שכולל גם את ולווין גרדן סיטי. חבר הפרלמנט (אנ') שמייצג את המחוז הוא אנדרו לואיז ממפלגת הלייבור.

מועדון הכדורגל האטפילד (אנ') הינו מועדון חובבני המשחק בגוסלינג ספורטס פארק. מועדון ההוקי של וולווין גרדן סיטי הוא מועדון הוקי הממוקם בהאטפילד.

מועדון הכדורגל האטפילד אתלטיק מתחרה בליגה המחוזית ומשחק את משחקיו בלמספורד.[17]

בעיירה ישנה בריכת שחייה ציבורית וארבעה מרכזי ספורט (שניים עם בריכות מקורות).

להאטפילד אקלים ימי כמו רוב הממלכה המאוחדת.

אקלים בהאטפילד
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 6.4 6.6 8.9 11.6 15.3 18.2 19.6 19.5 17.0 13.7 9.1 7.1 15
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5 5 6 8 10 13 15 16 13 11 8 5 10
משקעים ממוצעים (מ"מ) 50.7 39.9 31.7 46.2 38.9 46.4 33.1 43.6 49.7 70.7 58.1 56.9 565
מקור: [1]

תרבות ובילוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגף הדרומי בגלריה עם הגשר המחבר מימין, כפי שהוא נראה מהאגף הדרומי
משרדי חברה התקשורת בפארק העסקים של האטפילד
גן הזיכאון שנבנה לצד כביש החוף המערבי
תחנת הרכבת בהאטפילד; מבט מגשר הולכי הרגל
פסלו של רוברט גסקוין ססיל, המרקיז השלישי מסולסברי, למול שערי הפארק בבית האטפילד

בהאטפילד ישנם בית קולנוע, בית עירייה ומוזיאון, לצד גלריית אומנות, תיאטרון ואולם מוזיקה. ישנם מרכזי קניות בעיר החדשה: הגלריה (מרכז קניות מקורה), חצר סטייבל ושלושה מרכולים. ב-2022, האטפילד הקימה את השוק הטבעוני הראשון, וכיום השוק מתקיים מדי שנה בין יוני לנובמבר.[18] במהלך 2023, סטודנטים מאוניברסיטת הרטפורדשייר ארגנו שוק טבעוני משל עצמם.[19]

בהאטפילד ישנם מספר בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, בכללם בית הספר הקתולי על-שם פיליפ האוורד, בית הספר היסודי על-שם האו דל, בית הספר על-שם הרוזנת אן, בית הספר על-שם אונסלו, בית הספר הבישופי לבנות כן מספר בתי ספר פרטיים.

בנוסף לאזורים החשובים בעיר, אוניברסיטת הרטפורדשייר (אנ') נכללת בידי רבים. חלק גדול מאזור התעשייה האווירית נרכש על-ידי האוניברסיטה לצד קמפוס דה הבילנד בעלות של 120 מיליון ליש"ט, המשלב כפר ספורט שנפתח בספטמבר 2003. האוניברסיטה סגרה את אתריה בווטפורד והרטפורד, ופעילות האוניברסיטה שהתקיימה שם עברה לקמפוס דה הבילנד.

סניף הסוסים של בית הספר המלכותי לרפואה וטרינרית נמצא בהאטפילד.[20]

אתרי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בית האטפילד
  • מוזיאון המלחמה של האטפילד
  • פורום הרטפורדשייר (היכל מוזיקה) באוניברסיטת הרטפורדשייר. ב-2011, קליפ הווידאו של השיר Lego House של אד שירן בו כיכב רופרט גרינט, צולם בהאטפילד. הצילומים נערכו בהיכל המוזיקה בקולג' ליין קמפוס, במהלך הופעה של שירן שנערכה בהיכל ב-8 באוקטובר 2011. סטודנטים רבים היו מעורבים בצילומים, והם הרכיבו את רוב הקהל בהופעה.[21]
  • מוזיאון טחנת הקמח גרין ותחנת מים
  • גלריית אומנות ועיצובים באוניברסיטת הרטפורדשייר
  • אודיטוריום ווסטון
  • הגלריה[22]
  • פארק העסקים של האטפילד (לשעבר מתחם התעשייה האווירית), היה בשימוש במהלך צילומי הסרט להציל את טוראי ריאן והסדרה אחים לנשק

האטפילד ממוקמת 32 ק"מ צפונית ללונדון. היא נמצאת במרחק 23 ק"מ מנמל התעופה לונדון לוטון. הכביש A1(M) עובר במנהרה מתחת לעיר, שנמצאת בסמיכות מקום גם לכביש M25.

במאות ה-18 וה-19, הקצה הצפוני של כביש האטפילד ורידינג אפשר לנוסעים מהצפון להמשיך בדרכם מערבה מבלי להיקלע לעומסים בלונדון.

קו מסילת הרכבת של החוף המערבי מלונדון ליורק עובר דרך העיר, ומפריד בין העיר החדשה לישנה. שירות הסעות מחבר בין תחנת הרכבת בהאטפילד לתחנת קינגס קרוס בלונדון. תחנת רכבת וחניון חדשים נפתחו בעיר ב-2015. שירות הרכבות התכוף פועל ישירות מתחנת האטפילד לתחנת קינגס קרוס (21 דקות) דרך פינסבורי פארק (16 דקות, דרך קו הרכבת התחתית ויקטוריה) ברכבות מהירות בתכיפות של פעמיים-שלוש בשעה. שירות רכבות נוסף עובר בכל התחנות ממורגייט ועד ללונדון.

האטפילד מצוידת בשירותי אוטובוסים מעולים עם קוים סדירים לכל הכפרים והעיירות שבסביבה ועד לצפון לונדון. האוטובוסים מנוהלים על-ידי החברות אונו, אריבה וסנטרבוס, שהן כולן חלק מקונצרן אינטלינק המקומי.

תאונת הרכבת בהאטפילד (אנ') התרחשה באוקטובר 2000, מה שהעלה את תודעת הציבור לגבי ליקויים במסילה.[23] אנדרטה לזכר הקורבנות נבנתנה לצד אתר התאונה.

מדיה מקומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנות הטלוויזיה המקומיות הן BBC London ו-ITV London, הקולטות מהמשדר בקריסטל פאלאס ומהממסר בהמל המפסטד.[24][25]

תחנות הרדיו המקומיות הן של ה-BBC בתדר 90.4FM, לב הרטפורדשייר בתדר 106.9FM ורדיו ורולאם בתדר 92.6FM.

וולווין האטפילד טיימס הוא העיתון המקומי היוצא במסגרת שבועית.[26]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האטפילד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "מועת העיר האטפילד", ‏2 בנובמבר 2022
  2. ^ 1 2 "סטטיסטיקות האטפילד", באתר www.citypopulation.de
  3. ^ "חישוב אוכלוסיה: מחוז וולווין האטפילד", באתר Office for National Statistics (ארכיון)
  4. ^ "מספר אוכלוסיה 2011", באתר Office for National Statistics (ארכיון)
  5. ^ "מחוץ לעיר אך בהישג יד", באתר Evening Standard (ארכיון)
  6. ^ "רשימת אזורי המגורים הטובים בסביבת לונדון - 2022"
  7. ^ סיריל הארט, The Danelaw, לונדון, אנגליה: The Hambledon Press, 1992, עמ' 586, ISBN 978-1-85285-044-9
  8. ^ Hatfield And Its People, כרך 13, Workers Educational Association, 1959–1966
  9. ^ Chisholm, Hugh, Hatfield, כרך 13, 11, Cambridge University Press, 1911, עמ' 62
  10. ^ "היסטוריית התעופה בהאטפילד" (ארכיון)
  11. ^ "מוזיאון דה הבילנד", באתר מוזיאון דה הבילנד
  12. ^ "סטטיסטיקת 2001 - המשרד לסטטיסטיקות"
  13. ^ "תכנון מחדש בהאטפילד" (ארכיון)
  14. ^ "מועצת העיר האטפילד"
  15. ^ "רשימת העבודות - מחוז האטפילד", באתר St Albans & Hertfordshire Architectural & Archaeological Society
  16. ^ "המחוז הקהילתי בהאטפילד - חזון של בריטניה במנהרת הזמן"
  17. ^ "מידע"
  18. ^ "השוק הצמחוני | האטפילד", באתר veganmarkets
  19. ^ "סטודנטים מאוניברסיטת הרטפורדשייר חגגו בשוק טבעוני", באתר Welwyn Hatfield Times, ‏4 בינואר 2023
  20. ^ "בית הספר המלכותי לרפואה וטרינרית לסוסים", באתר בית הספר המלכותי לרפואה וטרינרית
  21. ^ רוס לוגן, "אד שירן ורופרט גרינט צילמו קליפ ל-Lego House בהאטפילד", באתר Welwyn Hatfield Times, ‏4 בנובמבר 2011
  22. ^ "הגלריה - אתר קניות בהאטפילד", באתר thegalleria.co.uk
  23. ^ אתר למנויים בלבד Hatfield crash 'was disaster waiting to happen', The Telegraph, 31 January 2005
  24. ^ "צפייה בחינם במשדר קריסטל פאלאס", באתר UK Free TV, ‏1 במאי 2004
  25. ^ "צפייה בחינם במשדר מהמפסטד", באתר UK Free TV
  26. ^ "וולווין האטפילד טיימס", באתר British Papers, ‏21 באוקטובר 2013