האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל הארגון

האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע הוא עמותה מקצועית שבה חברים מנהלי ארכיונים, ארכיונאים, מנהלי רשומות, עובדי מגנזות וכן עובדים בתחום השימור והשיקום של חומר ארכיוני. באיגוד כ-450 חברים ועמיתים העובדים בארכיונים בישראל.

האיגוד פועל באמצעות הנהלה נבחרת יחד עם ועדות ממונות. חברות באיגוד מאפשרת לחברים לקדם את רמתם המקצועית באמצעות ימי עיון, קורסים, סמינרים וסדנאות בתחומי הארכיונאות על מרכיביה השונים. בנוסף, מוציא האיגוד לאור פרסום מקצועי בשם: "ארכיון". בראש האיגוד עומד יו"ר שנבחר לארבע שנות כהונה.

האיגוד חבר במועצה הבינלאומית לארכיונאות (INTERNATIONAL COUNCIL ON ARCHIVES - ICA).

תולדות האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע נוסד ב-1950 כ"איגוד הארכיוני בישראל". חברי האיגוד היו המוסדות הארכיוניים המרכזיים במדינה באותה עת[1]. מסיבות שונות הפסיק האיגוד פעילותו לאחר זמן קצר וחידש אותה באותה מתכונת רק ב-1956. ב-1965 התקבל החבר האישי הראשון כחבר שלא מן המניין באיגוד. בוועידת האיגוד שהתקיימה מראשית פעילותו דאג האיגוד להכשרה המקצועית של עובדי הארכיונים. אחד הדברים החשובים שעשה האיגוד היא ייסוד מגמת לימודי ארכיונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. מגמה זו פעלה עד אמצע שנות התשעים במסגרת בית הספר לספרנות, לארכיונאות ולמידע באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סגירת בית הספר נסגרה גם המגמה. כמו כן היה האיגוד מעורב בקיום קורס לארכיונאי הקיבוצים. קורס שהתקיים כל שנה. קורסים לעובדי ארכיונים ברשויות מקומיות. גם עתה מקיים האיגוד פעילויות שונות להכשרה ולהשתלמות מקצועית. בין השאר קיים האיגוד קורסים דו-שנתיים ל"ארכיונאי מורשה" במכללת עמק-יזרעאל, במכללת דוד ילין בירושלים ובמכללת בית-ברל.

במשך 43 שנים המוסד המרכזי של האיגוד הייתה ועידה שהתקיימה אחת לארבע שנים. בין ועידה לוועידה מועצת האיגוד שימשה כמוסד המרכזי.

בוועידה שהתקיימה ב-1993 החליטו החברים לבטל את החברות המוסדית ולהפוך את האיגוד לארגון של חברים אישיים בלבד. בוועידה זו גם שונה שם האיגוד ל-"איגוד הארכיונאים בישראל".

במקביל לאיגוד הארכיוני בישראל הוקמה עמותה בשם "האגודה למען פיתוח הארכיונים" שמטרתה הייתה בעיקרה כלכלית והיא זו שמימנה את רוב פעילויות האיגוד. חברי העמותה היו החברים המוסדיים של האיגוד.

ב-1998 התאחדו "האגודה למען פיתוח הארכיונים" ו"איגוד הארכיונאים בישראל" ובכך הפך האיגוד לעמותה רשמית במדינת ישראל הפועלת בהתאם לחוק העמותות. לכן, במקום ועידה המתכנסת פעם בארבע שנים מתקיימת כל שנה אספה כללית.

באספה הכללית שהתקיימה בספטמבר 2007 בוטלה המועצה, ושם העמותה הוחלף ל-"האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע". תקנון האיגוד שונה בהתאם.

לאיגוד בטאון מקצועי בשם "ארכיון". האיגוד גם מוציא לאור פרסומים מקצועיים אותם אפשר למצוא באתר שלו.

חברות באיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמתו ועד 1965 החברות באיגוד הייתה נתונה רק למוסדות. ב-14 בפברואר 1966 שונה תקנון האיגוד וחברים אישיים הוכרו כחברים מן המניין. משנה זו ועד 1993 היו באיגוד שני סוגי חברים: חברים מוסדיים וחברים אישיים. עם זאת הכלל היה שאם מוסד חבר באיגוד כל עובדיו יכולים להשתתף בפעילות האיגוד. מוסדות האיגוד היו מורכבים בעיקר מנציגי החברים המוסדיים.

כיום לפי התקנון[2] יש באיגוד חברים ועמיתים.

חברי האיגוד הם:

  • כל מי שעובד בארכיון או במגנזה או בתיקיון, או מלמד ארכיונאות;
  • כל אדם שתומך במטרות ובפעולות של האיגוד;
  • גמלאי שעבד בארכיון או במגנזה או בתיקיון, או לימד ארכיונאות;

עמיתים הם מוסדות וארגונים שיש להם עניין בארכיונאות ואשר תומכים במטרות האיגוד ובפעולותיו.

כמו כן יש באיגוד חברי כבוד.

מטרות האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוח יחסי גומלין בין חברי האיגוד ותיאום פעולותיהם;

חיזוק התודעה הארכיונית בציבור;

חיזוק מעמדו של הארכיונאי;

עידוד דיון בסוגיות מקצועיות;

קידום ההכשרה המקצועית, המחקר הארכיוני, ניהול הרשומות והמידע;

קיום יחסים מקצועיים עם ארגונים, עם איגודים ועם מוסדות בארץ ובעולם; וכן עם ארגונים  בינלאומיים;

איגוד הארכיונאים בישראל חבר במועצה הבינלאומית לארכיונאות – INTERNATIONALCOUNCIL  ON ARCHIVES;

יצירה והקנייה של מונחים אחידים בארכיונאות בשיתוף פעולה עם  האקדמיה ללשון העברית;

האיגוד יממש את מטרותיו תוך שיתוף פעולה הדוק עם גנז המדינה..

מוסדות האיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגוד פועל באמצעות מוסדות נבחרים וממונים.

האספה הכללית: האספה הכללית היא המוסד העליון של האיגוד. היא מורכבת מכל חברי האיגוד ומתכנסת לפחות פעם בשנה.

יושב/ת ראש: יו"ר האיגד נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים על ידי האספה הכללית.

הנהלת האיגוד: ההנהלה נבחרת על ידי האספה הכללית בבחירות אישיות וחשאיות. הבחירות נערכות אחת ארבע שנים.

וועדות האיגוד: באיגוד פועלות ועדות קבועות וועדות אד-הוק.

הוועדות הקבועות של האיגוד הן: וועדת חברות, וועדת כספים, וועדת ביקורת, מערכת "ארכיון", הוועדה להשתלמות מקצועית, הוועדה למִחשוב, הוועדה לציוד, למבנים, לשימור  ולשיקום של חומר ארכיוני.

וועדת אד-הוק: הוועדה לחוק הארכיונים.

יושבי ראש האיגוד מראשיתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סופיה יודין - 1950 - 1956
  • אלכס ביין - 1957 - 1966; 1971 - 1974
  • אברהם פאול אלסברג - 1966 - 1971; 1982 - 1985
  • מיכאל היימן - 1974 - 1982
  • פסח גני - 1985 - 1989
  • משה מוסק - 1989 - 1994
  • בנימין (בני) הספל - 1994 - 1998
  • אורי אלגום 1998 - 2006
  • זהר אלופי 2006 - 2008
  • מיכל הנקין 2008 -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלופי, זהר, מוועידה לוועידה, האיגוד הארכיוני בישראל, יוני 1950 - פברואר 1993, ארכיון, מקראות לארכיונאות ולמידע, 10 11, איגוד הארכיונאים בישראל, תשנ"ט, 1999, עמ' 131 - 169
  2. ^ האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, תקנון