אברהם אלסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פאול אברהם אלסברג (30 במרץ 1919 – 20 באוגוסט 2006) היה גנז המדינה בין השנים 19711990.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באלברפלד, גרמניה כפאול אלפרד אלסברג (Paul Alfred Alsberg)[1] ובשנים 1937–1938 למד בבית מדרש לרבנים בעיר ורוצלב.

בליל הבדולח נאסר עם חברו זאב שיפטן והשניים נשלחו לבוכנוואלד. בזמן שהותו של אלסברג במחנה, הצליח אחיו לסדר לו סרטיפיקט ללימודים. כך השתחרר[2], ובפברואר 1939 עלה לארץ ישראל על סיפון ה"מרקו פולו" כסטודנט. הוא סיים לימודים בהיסטוריה ובלשנות רומנית ותואר שני ב-1943 מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1942 נשא לאשה את בטי קשנר[3] והחל לעבוד כיוצר ומוכר רהיטים בירושלים.[4]

גויס באפריל 1948 להילחם במלחמת העצמאות, היה חובש צבאי בשכונת מקור חיים בירושלים ונלחם בקרבות ברמת רחל. שוחרר מצה"ל בפברואר 1949.[4]

עבד בארכיון הציוני המרכזי החל מאוגוסט 1949 ועד ליולי 1957, שם שימש כעוזר ראשי למנהל הארכיון.

ב-1951 התחיל את לימודי הדוקטורט ובשנת 1958 הוענק לו תואר דוקטור על סמך עבודה בנושא "מדיניות ההנהלה הציונית ממותו של הרצל עד מלחמת העולם הראשונה".[5]

ב-1 באוגוסט 1957 מונה לממונה על גנזך המדינה.

החל מ-1 באוגוסט 1971 ועד לפרישתו לגמלאות במרץ 1990 שימש כגנז המדינה.

היה לאח בבני ברית משנת 1953 ואילו משנת 1966 כיהן כיו"ר המועצה האזורית של לשכות בני ברית בירושלים.

הרצה שנים רבות בבית הספר לארכיונאות וספרנות באוניברסיטה העברית, וב-1985 הפך לפרופסור חבר. כמו כן, שימש כיו"ר הנשיאות של ארגון עולי מרכז אירופה וערך את בטאון הארגון.[2]

בשנים 1961–1962 היה הנשיא התשיעי של לשכת "דוד ילין", מספר 1588, של הבונים החופשיים בירושלים.לפאול הייתה בת, עירית עובדיה אלסברג וב1973

שכל את בנו, שמעון (מוני) אלסברג אלסור, בשעתה הראשונה של מלחמת יום הכיפורים. זאת לאחר שנפל בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, במעוז "לחצנית".[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]