מיכאל היימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל היימן, 2008

מיכאל היימן (Heyman;‏ 5 באפריל 1928 - 22 בינואר 2008) היה חוקר ציונות, מנהל הארכיון הציוני המרכזי ויו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היימן נולד בפרייבורג בדרום מערב גרמניה ב-1928. משפחתו התגוררה באמריך (Emmerich) שבריינלנד. בשנת 1936, עם ההרעה במצבם של היהודים בגרמניה, נסעו בני המשפחה לפלשתינה, לבדוק אפשרויות של הגירה. אביו קנה בנהריה משק חקלאי קטן.

ביוני 1937, הגיעה המשפחה לנהריה, והיימן החל ללמוד בבית הספר התיכון "חוגים" בחיפה. בשנת 1947 הוא החל ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[1]. לאחר סיום לימודיו ב-1953 עבד מספר חודשים בארכיון הציוני, ואז נסע לאוניברסיטת קיימברידג', לשם כתיבת הדוקטורט שלו. נושא עבודת המחקר היה: "המדיניות הבריטית ודעת הקהל בשאלה הטורקית 1908–1914". היימן הגיש את עבודת הדוקטור באפריל 1957, וסיים את לימודי התואר בהצטיינות יתרה. עם סיום לימודיו חזר לישראל, לעבודה בארכיון הציוני, אותו ניהל בשנים 19711990. הוא המשיך בעבודתו המחקרית גם לאחר פרישתו לגמלאות. בין השאר פרסם יחד עם יוסף ונקרט, את יומניו של תיאודור הרצל.

היימן ראה את ייעודו בהתמקצעות תחום ההיסטוריה של הציונות ובעידוד גישה מדעית-למדנית בחקר התנועה הציונית. גולת הכותרת של עבודתו היא עריכתו המדעית לשלושת הכרכים: תיאודור הרצל, עניין היהודים – ספרי יומן.

היימן הרצה בבית הספר לארכיונאות ולספרנות באוניברסיטה העברית והיה יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע. היה ממייסדי מכון חיים וויצמן לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב. היה פעיל במכון ליאו בק לחקר ההיסטוריה של היהדות דוברת הגרמנית, ובהיברו יוניון קולג'. היימן לקח חלק מרכזי בתכנון ובהקמת בניין חדש ומודרני לארכיון הציוני המרכזי, שנחנך בנובמבר, 1987.

היימן נפטר ב-2008. השאיר אחריו אישה בשם צלינה (ליניקה) לבית ספיר, וילדים: שלומית ומוטי.

רשימת ספרים ומאמרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנועה הציונית והתוכנית ליישוב ארם-נהריים בתקופה שלאחר הרצל, תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות ע"ש חיים וויצמן, תשכ"ו, 1965.
  • "הארכיון והשירות למשתמש" (בתוך: יד לקורא, כתב עת לספרנות לביבליוגרפיה ולארכיונאות. ירושלים, 1968)
  • הרצל וציוני רוסיה – מחלוקת והסכמה. תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ד, 1972.
  • חומר המצוי בארכיון הציוני המרכזי על תולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט. ירושלים, יד בן צבי, תשל"ז, 1975.
  • "הארכיונים הציוניים". ירושלים. (האיגוד העולמי למדעי היהדות, 1976. תדפיס מתוך: דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ירושלים, 1973).
  • עורך, מפתח השמות והעניינים לפרוטוקול של הקונגרס הציוני החמישי, בזל, 26-30 בדצמבר 1901. אוניברסיטת תל אביב, המכון לחקר הציונות על שם חיים וויצמן. תל אביב, תשל"ז, 1977.
  • עורך, ל' ציוני- דרך בציונות. 30 תעודות מן הארכיון הציוני המרכזי. מוגש על ידי המחלקה לארגון ולהסברה של ההסתדרות הציונית העולמית, במלאת ל' שנים למדינת ישראל ולרגל הקונגרס הציוני הכ"ט. הספרייה הציונית, תשל"ח, 1978.
  • הסוכנות היהודית המורחבת בשנת 1929, הקמתה והתפרקותה. ירושלים, ההסתדרות הציונית העולמית, מחלקת ההסברה, תשמ"ו, 1985.
  • ארכיון הרצל, תדפיס מתוך "ארכיון" מקראות לארכיונאות ולתיעוד. איגוד הארכיונאים בישראל, 1999.
  • תיאודור הרצל, עניין היהודים, ספרי יומן. מוסד ביאליק, ירושלים. הוצאת הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית. שלושה כרכים: 1997, 1999, 2001.

רשימת ספרים ומאמרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Heymann Michael jt. author, Bein Alexander, Records of Jewish past coming to Israel, reprinted from: the Zionist yearbook 5719. The Zionist federation of Great Britain and Ireland, London, 1958.
  • The Uganda controversy. Vol.I, edited with an introduction by Michael Heymann. Jerusalem, Israel universities press, 1970.
  • The Zionist movement and the schemes for Jewish settlement in Mesopotamia after the death of Herzl. New York, Herzl press, 1971.
  • Material in the Central Zionist Archives concerning the history of Palestine during the Ottoman period. Jerusalem, the Hebrew university, the Magness press. Institute of Asian and African studies. Yad Izhak Ben-Zvi, 1975.
  • The Uganda controversy. Vol.II, edited with an introduction by Michael Heymann. Jerusalem, Tel Aviv university. The institute for Zionist research founded in the memory of Chaim Weizmann. Hassifriya Haziyonit, 1977.
  • Index to the minutes of the fifth Zionist congress, Basle, 26-30 December, 1901. Edited by Michael Heymann, Tel Aviv, 1977.
  • 30 Zionist landmarks, thirty documents from the Central Zionist Archives, presented by the organization and information department of the world Zionist organization, on the occasion of the thirtieth anniversary of the state of Israel and the twenty ninth Zionist congress, edited by Michael Heymann and Josef Wenkert. Jerusalem, Hassifriya Haziyonit publishing house of the world Zionist organization, 1978.
  • The enlarged Jewish agency of 1925 – its establishment and its disintegration, address to the presidium of the Zionist general council, January 1985. Jerusalem, world Zionist organization, organization department, 1985.
  • The Uganda controversy. Vol.III, parts i-iii, edited by Michael Heymann. Jerusalem, 2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]