האי פיפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האי פיפס על מפה מהמאה ה-18.
האי פיפס במפתו של ויליאם האקה משנת 1699.

האי פיפסאנגלית: Pepys Island) הוא אי תעתוע אשר בעבר סברו כי הוא ממוקם כ-390 קילומטרים צפונית לאיי פוקלנד. האי התגלה לראשונה על ידי אמברוז קוולי בשנת 1684 וסומן בהתאם במפות. האי נקרא על שם סמיואל פיפס, מזכיר הימייה האנגלי באותה עת.

מספר מסעות חקר ניסו לזהות את האי במהלך המאה ה-18. ג'ון ביירון זיהה את האי עם האי הצפוני ביותר באיי פוקלנד, אולם חוקרים אחרים ובהם לואי-אנטואן דה בוגינוויל, ג'ורג' אנסון וקפטן ג'יימס קוק המשיכו לחפש את האי עד שנות ה-80 של המאה ה-19, עת התבררה טעות הניווט של קוולי, אשר ככל הנראה זיהה בטעות את אחד מאיי פוקלנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]