האנה סנל
 | |
| לידה |
23 באפריל 1723 (יוליאני) ווסטר, אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1792 (בגיל 68) בית החולים בת'לם, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
בית האבות המלכותי צ'לסי |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה |
| השתייכות |
חיל הנחתים המלכותי |
  | |
האנה סנל (באנגלית: Hannah Snell; 23 באפריל 1723 – 8 בפברואר 1792) הייתה אישה בריטית, שהתחפשה לגבר והפכה לחיילת בצבא הבריטי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנה סנל נולדה בווסטר, אנגליה[1] ב-23 באפריל 1723. תושבים מקומיים טוענים שהיא שיחקה חיילת עוד בילדותה. בשנת 1740 היא עברה להתגורר בלונדון והתחתנה עם ג'יימס סאמס, ימאי הולנדי ב-18 בינואר 1744.[2]
היא ילדה בת, סוזאנה, שמתה שנה לאחר מכן. סנל לוותה חליפת גבר מגיסה ג'יימס גריי, קיבלה את שמו והחלה לחפש את סאמס, שנטש אותה בזמן שהייתה בהריון עם ילדם.[3] בהמשך נודע לה כי בעלה הוצא להורג בגין רצח. על פי דיווחה, לאחר מות בתה, ב-23 בנובמבר 1745,[4] כשהיא מחופשת לגבר, היא הצטרפה לגדוד של ג'ון גיז, הגדוד השישי של חיל הרגלים, בצבא הדוכס מקמברלנד נגד צ'ארלס אדוארד סטיוארט.
היא עזבה ועברה לפורטסמות' והצטרפה לחיל הנחתים המלכותי. היא עלתה על הספינה "סוואלואו" בפורטסמות' והפליגה לליסבון. היחידה שלה עמדה לפלוש למאוריציוס, אך ההתקפה הופסקה. יחידתה הפליגה לבסוף להודו.
באוגוסט 1748, היחידה שלה נשלחה למסע לכבוש את המושבה הצרפתית פונדיצ'רי בהודו. מאוחר יותר היא לחמה גם בקרב בדוויקוטייל ביוני 1749. היא נפצעה ברגליים אחת עשרה פעמים.
באחד הקרבות היא נורתה במפשעה, וכדי להימנע מחשיפת מינה, הורתה לאישה מקומית להוציא את הכדור במקום להיות מטופלת על ידי המנתח הגדודי.[5][6]
בשנת 1750 הוחזרה היחידה שלה לבריטניה ומפורטסמות' יצאה לכיוון לונדון, שם חשפה את מינה בפני חבריה לספינה ב-2 ביוני. היא עתרה לדוכס קמברלנד, מפקד הצבא בבקשת קצבה. היא מכרה את סיפורה גם למו"ל הלונדוני רוברט ווקר, שפרסם את סיפורה, "החייל הנשי", בשתי מהדורות שונות.[4] היא גם החלה להופיע על הבמה עם מדיה הצבאיים כשהיא מציגה תרגילים צבאיים ושרה שירים.[7] שלושה ציירים ציירו את דיוקנה במדים למגזין ג'נטלמן. היא שוחררה בכבוד והצבא הכיר רשמית בשירותה הצבאי של סנל בנובמבר, והעניק לה קצבה בשנת 1750 (הוגדל בשנת 1785), דבר נדיר באותם ימים.
האנה סנל מוזכרת ביומן של ג'יימס וודפורד, 21 במאי 1778 בגיל 60, ומכרה כפתורים, ביריות, שרוכים וכו'. . . ג'יימס נתן לה 2 שילינג ו-6 פני, או חצי כתר.[8]
סנל פרשה לוופינג והייתה לבעלת פאב בשם "הלוחם הנשי"[9] אך הוא נסגר. באמצע שנות ה-50 של המאה ה-18 היא התגוררה בניוברי בברקשייר. בשנת 1759 היא התחתנה עם ריצ'רד איילס, איתו נולדו לה שני ילדים. בשנת 1772, נישאה לריצ'רד הבגוד, גם בברקשייר, והשניים עברו לאזור המידלנדס. בשנת 1785 התגוררה עם בנה ג'ורג' ספנס איילס שהיה פקיד, ברחוב צ'רץ' בסטוק ניוינגטון.
בשנת 1791, מצבה הנפשי החמיר לפתע. היא אושפזה בבית החולים בת'לם ב-20 באוגוסט ונפטרה ב-8 בפברואר 1792. היא קבורה בחלקת הקבורה של בית האבות המלכותי צ'לסי.[2]
אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזאית שירלי ג'י כתבה שתי דרמטציות בדיוניות מחייה של סנל: מחזה לרדיו, "נגד הרוח" משנת 1988 ומחזה לבמה, "לוחמת" משנת 1989.[10]
האנה סנל מוזכרת בסרט "האביב של מיס ברודי" משנת 1969 כאישה שהייתה מוכנה "לשרת, לסבול ולהקריב".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Creighton, Margaret S.; Norling, Lisa (1996). Iron Men, Wooden Women: Gender and Seafaring in the Atlantic World, 1700-1920. Baltimore, Md: Johns Hopkins University Press. p. 38. ISBN 0801851599. נבדק ב-19 בנובמבר 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 https://www.worcesternews.co.uk/news/16214445.blue-plaque-britains-most-famous-female-soldier-hannah-snell-was-a-worcester-girl/
- ^ Margaret Creighton and, Lisa Norling (1996). Iron Men, Wooden Women: Gender and Seafaring in the Atlantic World, 1700-1920. Baltimore: The Johns Hopkins University Press. p. 11.
- ^ 1 2 The Female Soldier; Or, The Surprising Life and Adventures of Hannah Snell. Ams Pr Inc. 1989. ISBN 0404702570.
- ^ Pennington, Reina (2003). Amazons to Fighter Pilots - A Biographical Dictionary of Military Women (Volume Two). Westport, Connecticut: Greenwood Press. p. 404. ISBN 0-313-32708-4.
- ^ Druett, Joan (2000). She Captains: Heroines and Hellions of the Sea. New York: Simon & Schuster. p. 106. ISBN 0684856905.
- ^ https://collection.nam.ac.uk/detail.php?acc=1963-05-63-1
- ^ http://projectbritain.com/moneyold.htm
- ^ https://historicengland.org.uk/research/inclusive-heritage/lgbtq-heritage-project/trans-and-gender-crossing-histories/
- ^ Bradley, B.G. "'Warrior' a feast for senses and mind". The Mining Journal. נבדק ב-11 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)
| בקרת זהויות |
|
|---|