האספה הלאומית הגדולה של רומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונסטנטין יון פארחון, הנשיא הראשון של האספה הלאומית הגדולה
פטרו גרוזה, הנשיא השני של האספה הלאומית הגדולה
יון גאורגה מאורר, מנשיאי האספה הלאומית הגדולה
שטפאן וויטק, מנשיאי האספה הלאומית הגדולה

האספה הלאומית הגדולהרומנית: Marea Adunare Națională) היה הגוף המחוקק העליון (הפרלמנט) של רומניה בשנים 1948 עד 1989. האספה שכנה בהיכל האספה הלאומית הגדולה בבוקרשט.

בשנים 1948 - 1965[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוקת רומניה 1948, פרק 3, נקבע:

  • סעיף 22 קובע שהאספה הלאומית הגדולה היא הזרוע השלטונית העליונה של הרפובליקה העממית הרומנית.
  • סעיף 23 קובע שהאספה הלאומית הגדולה היא הגוף המחוקק היחיד של הרפובליקה העממית הרומנית.
  • סעיף 24 קובע שהאספה הלאומית הגדולה מוסמכת ל:
  1. לבחור את נשיאות האספה הלאומית הגדולה של הרפובליקה העממית הרומנית.
  2. להרכיב את ממשלת הרפובליקה העממית הרומנית.
  3. ביצוע שינויים בחוקה.
  4. לעסוק במלחמה ובשלום.
  5. קביעת תוכניות כלכלה לאומיות.
  6. אישור תקציב המדינה, סיום תרגולים תקציביים, קביעת המסים וההכנסות המיועדות לתקציב המדינה.
  7. קביעת מספר משרדי הממשלה, שמותיהם, איחודם ומחיקתם של משרדים.
  8. שינוי החלוקה האזורית של הטריטוריה של הרפובליקה העממית הרומנית.
  9. הענקת חנינה.
  10. פיקוח כללי על יישום החוקה.
  • סעיף 25 קובע שהאספה הלאומית נבחרת על ידי אנשי העמל, אזרחי הרפובליקה העממית הרומנית, בבחירות אזוריות, נבחר אחד לכל 40,000 תושבים. האספה הלאומית הגדולה נבחרת לתקופה של 4 שנים.
  • סעיף 26 קובע שחוק יתקבל אם הצביע עבורו רוב פשוט של האספה הלאומית הגדולה.

בשנים 1965 - 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוקת רומניה 1965 נקבע:

  • בסעיף 4 נקבע שהריבון המחזיק בכוח, העם, מפעיל אותו באמצעות האספה הלאומית הגדולה והמועצות העממיות, גופים הנבחרים באמצעות זכות בחירה אוניברסלית, שווה, ישירה וחשאית. האספה הלאומית הגדולה היא הגוף העליון של כוח המדינה ותחת הנהגתה ופיקוחה מתנהלת הפעילות של יתר גופי המדינה.
  • בסעיף 25 נקבע שלאזרחי הרפובליקה הסוציאחיסטית הרומנית יש הזכות לבחור ולהיבחר לאספה הלאומית הגדולה ולמועצות העממיות באמצעות זכות בחירה אוניברסלית, שווה, ישירה וחשאית. יש זכות הצבעה לכל אזרח שהגיע לגיל 18. אזרחים בעלי זכות הצבעה, שהגיעו לגיל 23, זכאים להיבחר כנציגים לאספה הלאומית הגדולה ולמועצות העממית.
  • בסעיף 42 נקבע שהאספה הלאומית הגדולה, גוף הכוח העליון במדינה, היא הגוף המחוקק היחיד ברפובליקה הסוציאליסטית רומניה.
  • בסעיף 43 נקבע שעיקר מטלותיה של האספה הלאומית הגדולה הם:
  1. מאמצת ומשנה את חוקת הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה.
  2. מסדירה את שיטת הבחירות.
  3. קובעת את ההתייעצות עם העם באמצעות משאל עם עבור פעולות בעלות חשיבות מיוחדת הנוגעות לאינטרסים העליונים של העם.
  4. מאמצת את התוכנית הלאומית היחידה לפיתוח כלכלי-חברתי, תקציב המדינה והחשבון הכללי הסוגר את הפעילות התקציבית.
  5. מארגנת את מועצת השרים, קובעת את הנורמות הכלליות לארגון ופעילות משרדי הממשלה ויתר הגופים המרכזיים במדינה.
  6. מסדירה את הארגון השיפוטי והתביעה.
  7. קובעת את נורמות הארגון והתפעול של המועצות העממיות.
  8. קובעת את הארגון האדמיניסטרטיבי של הטריטוריה.
  9. מעניקה חנינה.
  10. מאשררת ומבטלת אמנות בינלאומיות המחייבות שינויים חקיקתיים.
  11. בוחרת ומדיחה את נשיא הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה.
  12. בוחרת ומדיחה את מועצת המדינה.
  13. בוחרת ומדינה את מועצת השרים.
  14. בוחרת ומדיחה את בית הדין העליון ואת התובע הכללי.
  15. מפעילה פיקוח כללי על יישום החוקה. רק האספה הלאומית הגדולה קובעת את חוקתיות החוקים.
  16. מפקחת על פעילות נשיא הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה ועל מועצת המדינה.
  17. מאזינה לחוות דעת הנוגעות לפעילות בית הדין העליון ומפקחת על החלטותיו המנחות.
  18. מפקחת על פעילות התביעה.
  19. מפעילה פיקוח כללי על פעילות המועצות העממיות.
  20. קובעת את הקו הכללי של מדיניות החוץ.
  21. מכריזה, לצורכי הגנת המדינה, הסדר הציבורי או מצב הביטחון של המדינה על מצבי חירום ביישובים מסוימים או בכל המדינה.
  22. מכריזה על גיוס חלקי או כללי.
  23. מכריזה על מצב מלחמה. מצב מלחמה יכול להיות מוכרז רק במקרה של תוקפנות צבאית נגד הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה או נגד מדינה אחרת שלרפובליקה הסוציאליסטית רומניה יש איתה חובת הגנה אילמת, שנקבעה בהסכמים בינלאומיים, אם נוצר המצב עבורו חובת הכרזת מצב המלחמה נקבעה.

הנהגת האספה הלאומית הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטין יון פארחון היה יושב הראש הראשון של נשיאות האספה הלאומית הגדולה וכיהן מיום הקמתה, 30 בדצמבר 1947 ועד 2 ביוני 1952, כאשר הוחלף על ידי פטרו גרוזה. גרוזה כיהן עד יום מותו, ב-7 בינואר 1958. אחרי מותו של גרוזה מילאו את התפקיד סגניו, מיכאיל סדובאנו ואנטון מויססקו, במהלך 4 ימים, עד שנבחר לתפקיד יון גאורגה מאורר, שכיהן בתורו עד מותו ב-21 במרץ 1961. אחרי מאורר נבחר לתפקיד שטפאן וויטק, שכיהן עד מרץ 1974, כאשר הוחלף על ידי מירון קונסטנטינסקו. קונסטנטינסקו כיהן עד מותו ב-18 ביולי 1984 והוחלף על ידי ניקולאה ג'יוסאן, שבתורו כיהן עד 22 בדצמבר 1989, כאשר המהפכה הרומנית (1989) הפילה את המשטר הקומוניסטי.