הבחירות הכלליות באיטליה 2008

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2006 איטליהאיטליה 2013 ›
הבחירות הכלליות באיטליה 2008
13–14 באפריל 2008

שיעור ההצבעה 80.48%
 
מועמד סילביו ברלוסקוני וולטר ולטרוני
מפלגה הברית המרכז ימנית הברית המרכז-שמאלית
מספר הקולות בית הנבחרים: 17,403,145
הסנאט: 15,508,899
בית הנבחרים: 14,099,747
הסנאט: 12,457,182
מספר המושבים בית הנבחרים: 344 מושבים
הסנאט: 174 מושבים
בית הנבחרים: 246 מושבים
הסנאט: 134 מושבים
שינוי במושבים בית הנבחרים: Increase 102 מושבים
הסנאט: Increase 29 מושבים
בית הנבחרים: Increase 3 מושבים
הסנאט: Increase 21 מושבים
אחוזים בית הנבחרים: 46.8%
הסנאט: 47.3
בית הנבחרים: 37.5%
הסנאט: 38.0%
הזוכה: סילביו ברלוסקוני

הבחירות הכלליות באיטליה 2008 נערכו בתאריכים 13–14 באפריל 2008 לאחר פיזור הפרלמנט בידי הנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו ב-6 בפברואר 2008. החלטת הנשיא התקבלה לאחר כישלון ממשלת פרודי בהצבעת האמון[1].

הקמפיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחרים העיקריים בבחירות היו סילביו ברלוסקוני כמנהיג ברית אופוזיציה מרכז-ימנית לבין וולטר ולטרוני, יו"ר המפלגה הדמוקרטית. בסקרי דעת הקהל, "ברית ברלוסקוני" הובילה בסקרי דעת הקהל[2]. הקמפיין של ולטרוני הושווה לקמפיין של ברק אובמה כשהדמיון הבולט ביותר הייתה סיסמתו "Si può fare[3]" (אפשר לעשות זאת).

בריתות ומפלגות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית מפלגה אידאולוגיה עיקרית מנהיג
הברית המרכז-ימנית אנשי החופש (PDL) שמרנות ליברלית סילביו ברלוסקוני
הליגה הצפונית (LN) אזורית אומברטו בוסי
התנועה לאוטונומיה (MPA) אזורית Raffaele Lombardo
הברית המרכז-שמאלית המפלגה הדמוקרטית (PD) סוציאל-דמוקרטיה וולטר וולטורני
איטליה ערכית (IDV) פופוליזם אנטוניו דפיטרו
דמוקרטיה, חירות, אוטונומיה (ALD) אזורית Roberto Nicco
איחוד המרכז (UDC) דמוקרטיה נוצרית Pier Ferdinando Casini
השמאל, הקשת (SA) קומוניזם פאוסטו ברטינוטי
הימין, להבת טריקלור (Destra – FT) שמרנות לאומית Daniela Santanché
המפלגה הסוציאליסטית (PS) סוציאל-דמוקרטיה Enrico Boselli

תוצאות הבחירות לסנאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית מפלגה מושבים ±
הברית המרכז ימנית אנשי החופש 147 +26
הליגה הצפונית 25 +11
התנועה לאוטונומיה 2
סך כל המושבים 174 -
הברית המרכז שמאלית המפלגה הדמוקרטית 118 +10
איטליה ערכית 14 +10
דמוקרטיה, חירות, אוטונומיה 4 +1
סך כל המושבים 136 -
איחוד המרכז 3 -18
הקשת שמאל 1 +1
Associative Movement Italians Abroad 1 חדש

תוצאות הבחירות לבית הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית מפלגה מושבים +/–
הברית המרכז ימנית אנשי החופש 276 +60
הליגה הצפונית 60 +34
התנועה לאוטונומיה 8
סך כל המושבים 344
הברית המרכז שמאלית המפלגה הדמוקרטית 217 -9
איטליה ערכית 29 +12
מפלגת העם הדרומית 2 -2
סך כל המושבים 249
איחוד המרכז 36 -3
Associative Movement Italians Abroad 1 חדשה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]