הבחירות הכלליות בניו זילנד 2017

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‹ 2014 ניו זילנדניו זילנד 2020 ›
הבחירות הכלליות בניו זילנד 2017
23 בספטמבר 2017

  Prime Minister Bill English.jpg Jacinda Ardern - cropped.jpg
מועמד ביל אינגליש ג'סינדה ארדרן
מפלגה המפלגה הלאומית מפלגת הלייבור
מספר הקולות 998,813 776,556
מספר המושבים 58 45
שינוי במושבים Decrease Increase
אחוזים 46.03% 35.79%
New Zealand 2017 Election Results Map - Results By Electorate, Māori Electorate, and Additional Member Seats.svg
הזוכה: המפלגה הלאומית

הבחירות הכלליות בניו זילנד התקיימו ב-23 בספטמבר 2017 ובמהלכן נבחר הפרלמנט ה-52 של ניו זילנד.

המפלגה הלאומית שולטת בניו זילנד מאז 2008 בממשלת מיעוט ונסמכת על תמיכת בני המאורי ומפלגות קטנות. המפלגה מנסה להציג קדנציה רביעית רצופה בשלטון כשנגדה מתמודדות מפלגת הלייבור ומפלגת הירוקים ואלה היו למעשה מערכת הבחירות הראשונה של ראש הממשלה המכהן, ביל אינגליש, שמונה להחליף את ג'ון קי, ב-12 בדצמבר 2016 לאחר שהאחרון התפטר.

המפלגה הלאומית איבדה מושב אחד בלבד ושמרה על מעמדה בתור המפלגה הגדולה ביותר, כשביל אינגליש צפוי להמשיך לכהן כראש ממשלה. מנגד, מפלגתה של ג'סינדה, מפלגת הלייבור, הגדילה את כוחה וסיימה במקום השני.

שיטת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחוז המצביעים למפלגות
בבחירות 2017
המפלגה הלאומית: 46.03 (46.3%)לייבור: 35.79 (36.0%)ניו זילנד תחילה: 7.51 (7.5%)הירוקים: 5.85 (5.9%)ההזדמנויות: 2.21 (2.2%)המאורים: 1.08 (1.1%)הצרכנים ומשלמי המיסים: 0.51 (0.5%)מפלגת הקנאביס: 0.27 (0.3%)השמרנים: 0.25 (0.3%)Circle frame.svg
  •   המפלגה הלאומית: 46.03 (46.3%)
  •   לייבור: 35.79 (36.0%)
  •   ניו זילנד תחילה: 7.51 (7.5%)
  •   הירוקים: 5.85 (5.9%)
  •   ההזדמנויות: 2.21 (2.2%)
  •   המאורים: 1.08 (1.1%)
  •   הצרכנים ומשלמי המיסים: 0.51 (0.5%)
  •   מפלגת הקנאביס: 0.27 (0.3%)
  •   השמרנים: 0.25 (0.3%)

71 מתוך 120 מחברי הבית נבחרים ישירות במחוזות הבחירה והשאר נבחרים מתוך רשימות מועמדים מפלגתיות, אי לכך שיטת הבחירות היא יחסית ומעורבת. הבחירות בניו זילנד הן כלליות, כלומר, כל אזרח ניו זילנדי מעל גיל 18 (למעט אסירים), רשאי להצביע.

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים הרכב הפרלמנט.

הבחירות הכלליות לפרלמנט בניו זילנד נערכות אחת לשלוש שנים. הבחירות הקודמות נערכו ב-20 בספטמבר 2014.[1]

לפי החקיקה, המושל הכללי מנפיק צו הוראה לקיום בחירות, שבוע לאחר פיזור הפרלמנט.[2][3][4].

ב-1 בפברואר 2017, ראש הממשלה ביל אינגליש הודיע כי הבחירות ייערכו ב-23 בספטמבר.[5] וזו הייתה מערכת הבחירות הראשונה שבה נטלו חלק שתי המפלגות הגדולות במדינה ובראשן מנהיגים חדשים, זאת לראשונה מאז 1975.

לוח הזמנים של הבחירות, כפי שהוכרז על ידי ועדת הבחירות המרכזית, הוא כדלהלן:[6]

1 בפברואר 2017 ראש הממשלה ביל אינגליש מכריז על קיום בחירות ב-23 בספטמבר
23 ביוני 2017 תקופת פרסומי המודעת לבחירות יוצאת לדרך
22 ביולי 2017 מסתיימת תקופת פרסום המודעות לבחירות
17 באוגוסט 2017 ישיבתו האחרונה של הפרלמנט ה-51
22 באוגוסט 2017 הפרלמנט ה-51 מפוזר בטקס קצר[7]
23 באוגוסט 2017 המושל הכללי מורה רשמית לוועדת הבחירות המרכזית לערוך את הבחירות הפרלמנטריות
מסעות הבחירות יוצאים לדרך יחד עם תעמולת הבחירות בטלוויזיה
28 באוגוסט 2017 היום האחרון לרישום מועמדים למפלגות
29 באוגוסט 2017 היום האחרון לרישום מועמדים.[8]
30 באוגוסט 2017 משוחררים פרטי המועמדים ועמדות הבחירה
6 בספטמבר 2017 נפתחת ההצבעה מחוץ לניו זילנד
11 בספטמבר 2017 נפתחת הצבעה מוקדמת
22 בספטמבר 2017 ההצבעה המוקדמת מסתיימת; כך גם ההצבעה מחוץ לניו זילנד.
היום האחרון לרישום מצביעים.
נאסר על תעמולת בחירות
23 בספטמבר 2017 יום הבחירות – עמדות הבחירה וקלפי נפתחות
מפורסמות תוצאות מדגם ראשוניות
7 באוקטובר 2017 הכרזת התוצאות הרשמיות
12 באוקטובר 2017 פרסום רשימת חברי הפרלמנט

מפלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגה ומנהיג(ים) אידאולוגיה בחירות קודמות
אחוזים מושבים
המפלגה הלאומית ביל אינגליש קונסרבטיזם, ליברליזם מסורתי 47.04 60
מפלגת הלייבור ג'סינדה ארדרן סוציאל-דמוקרטיה 25.13 32
מפלגת הירוקים ג'יימס שו פוליטיקה ירוקה, איכות הסביבה 10.70 14
ניו זילנד תחילה וינסטון פיטרס שמרנות, לאומיות, פופוליזם 8.66 11
המפלגה המאורית טה אורורואה פלאבל / מראמה פוקס זכויות המיעוטים 1.32 2
איגוד הצרכנים ומשלמי המיסים דייוויד סימור ליברליזם מסורתי, ליברטריאניזם, קונסרבטיזם 0.69 1
עתיד מאוחד דמיאן לייט ליברליזם חברתי, צנטריזם 0.22 1
המפלגה השמרנית ליטון בייקר שמרנות 3.99
מפלגת האינטרנט סוזי דוסון רפורמה בזכויות הפרט, חירות הפרט ופיתוח ממשל אלקטרוני 1.42
תנועת מאנה הון הראווירה זכויות המאורים 1.42
מפלגת הקנביס ג'ף לי לגליזציה של הקנביס 0.46
תנועת חרם 1080 מייק דאונארד / ביל וואלאס 0.21
המפלגה הדמוקרטית לאשראי חברתי סטפני דה רויטר אשראי חברתי, דמוקרטיה כלכלית, לאומנות שמאלנית 0.07
מפלגת ההזדמנויות גארת' מורגן צנטריזם, סביבתנות לא הוקמה
מפלגת השוליים דייוויד היינס / אלן סימונס לא הוקמה
מפלגת העם רושאן נהוריה זכויות מיעוט לא הוקמה

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Prime Minister Bill English.jpg Jacinda Ardern - cropped.jpg James Shaw, 2014.jpg
מימין לשמאל: ביל אינגליש, ג'סינדה ארדרן וג'יימס שו
שיוך מפלגתי מושבים
  המפלגה הלאומית 58
  מפלגת הלייבור 45
  ניו זילנד תחילה 9
  מפלגת הירוקים של ניו זילנד 7
  איגוד הצרכנים ומשלמי המיסים 1
 סה"כ
120

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "New Zealand Election Results". Electoral Commission. בדיקה אחרונה ב-21 בספטמבר 2014. 
  2. ^ "Electoral Act 1993, Sec. 125". Legislation.co.nz. 17 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2011. 
  3. ^ "General election key dates". 
  4. ^ "Electoral Act 1993, Sec. 139". Legislation.co.nz. 17 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2011. 
  5. ^ "Live: Prime Minister Bill English unveils date for 2017 general election". Stuff.co.nz. 1 בפברואר 2017. 
  6. ^ "2017 General Election timetable". Electoral Commission. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2017. 
  7. ^ "Watch the dissolution of Parliament on Tuesday 22 August". New Zealand Parliament. 15 באוגוסט 2017. בדיקה אחרונה ב-15 באוגוסט 2017. 
  8. ^ "Party Secretary Handbook: General Election".