הבטחת איכות תוכנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנדסת תוכנה
מאמר זה הוא חלק מקטגוריית הנדסת תוכנה

Coding Shots Annual Plan high res-5.jpg
מתכנת בעבודתו

פעילויות ושלבים
דרישות | ניתוח | אפיון | ארכיטקטורה | עיצוב | תכנות | דיבוג | בדיקה | אימות | בנייה | פריסה | תפעול | תחזוקה
מתודולוגיות
זריזות | מפל המים | תכנת ותקן

Crystal Clear | Scrum | Unified Process | Extreme Programming | Continuous integration

תחומים תומכים
ניהול פרויקטים | ניהול תצורה | תיעוד | הבטחת איכות | Profiling
כלים
מהדר | מקשר | IDE | ניהול גרסאות | אוטומציית בנייה

הבטחת איכות תוכנהאנגלית: Software quality assurance, בר"ת: SQA) הוא מכלול הפעולות הנדרשות להבטיח את איכותה של תוכנת מחשב, כחלק מתהליכי הפיתוח והתחזוקה שלה. תחום זה, שנהוג לראות אותו כחלק מתחום הבטחת איכות והנדסת תוכנה, הלך והפך חשוב ברבות השנים.

בעבר קרו מקרים של מוות[דרוש מקור] כתוצאה מתוכנות שלא היו איכותיות מספיק: מטוסים שהתרסקו ומכשור רפואי שגרם נזק. בעוד שפעם לא היה נהוג להשקיע כספים בהעסקת אנשי הבטחת איכות, מהנדסי בדיקות תוכנה, ובודקי תוכנה מיומנים, הרי שכיום חברות משקיעות משאבים רבים כדי לוודא שהמוצר שהן מוציאת לשוק בטוח לשימוש ואין בו באגים חמורים, תוך שימוש בתהליך ייצור המבטיח איכות הנדרשת מהמוצר הסופי.

הבטחת איכות ובקרת איכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים נוצר בלבול בין מושג הבטחת איכות תוכנה למושג בקרת איכות תוכנה. בזמן שבקרת איכות תוכנה זהו תהליך הנועד לבדוק תאימות של המוצר אל מול הדרישות (ספציפיקציות), הבטחת איכות זהו שם כולל לכלל הפעולות הננקטות על מנת לייצר מוצר ברמת איכות נדרשת.

השלב הראשון בהבטחת איכות תוכנה הוא שימוש בתהליכים מוגדרים ומתועדים של פיתוח תוכנה. כמו כל הליך ייצור, ייצור תוכנה מתחיל משלב הייזום, ממשיך דרך התכן, עיצוב, פיתוח, ותחזוקה של המוצר הסופי, וחוזר חלילה. בכל אחד משלבי מחזור החיים הזה, ננקטים אמצעים שונים ומגוונים להבטחת האיכות של המוצר הסופי.

דוגמה לתהליך המושפע מעקרונות הבטחת האיכות הוא שימוש בתקנים עבור מסמכים המתעדים את הפיתוח (לדוגמה - תקן ISO-830, או נוהל מפת"ח, לתיעוד דרישות המערכת (SRS)).

דוגמה נוספת לתהליך שמושפע מעקרונות הבטחת האיכות הוא בקרת איכות תוכנה, הלא הוא תהליך הבדיקות. השלב הראשון בבקרת איכות תוכנה הוא היכרות עם המערכת הנדרשת לבדיקה. השלב השני הוא כתיבת תסריטי בדיקה שמטרתם לבחון את כשירותם של המודלים השונים של התוכנה במצבים שונים. לעתים מתלווה לבדיקה הידנית או מחליפה אותה בדיקה באמצעות כלי בדיקה אוטומטיים (ישנם מספר מוצרים מסחריים, וגם כלים חופשיים תחת רישיון קוד פתוח, כמו CUnit/JUnit/CPPUnit לבדיקות רמת היחידה, BugZilla לניהול תקלות, וכדומה). בבדיקה מסוג זה נכתב תסריט המורץ באופן אוטומטי על ידי התוכנה במצבים שונים. בין סוגי כלי הבדיקה הקיימים ניתן לציין כלי בדיקה שמטרתם לבדוק עומסים על אתרי אינטרנט. כלים אלו מדמים כניסה של משתמשים לאתר כדי לבחון את מהירויות הגלישה בעומסים שונים.

למרות שחברות העוסקות בייצור תוכנה מעסיקות אנשי הבטחת איכות, מהנדסי בדיקות תוכנה ובודקי תוכנה, במרבית התוכנות היוצאות לשוק נמצאים באגים. דבר זה נובע מכמה סיבות:

  • יצירת תוכנה מדובגת היטב היא משימה שיכולה לארוך זמן רב מאוד, תוך התנגשות עם צורכי השיווק (Time to market).
  • כמעט בכל מוצר תוכנה, פרט אולי לפשוטים ביותר, מספר המצבים האפשריים הוא כה גדול עד כדי שאי אפשר לבדוק את כולם. בתחום מדעי המחשב מוכרת הבעיה כבעיית התפוצצות מצבים, והיא נחקרת תחת התחום של אימות תוכנה.
  • באגים יכולים להיות "יחסיים" - מה שלאחד נראה תקין, לאחר יראה כתקלה, וכל עוד אין הגדרה מסוימת בדרישות התוכנה (ולעתים גם אם יש), תיקון הבאגים יהיה תוצר של פשרה בין צוותי הפיתוח והשיווק.

המטרה של בדיקות תוכנה היא לוודא שהמוצר עונה על הדרישות שהוצבו (ולידציה), וכן למצוא באגים בתחומים שלא מכוסים על ידי הדרישות (או לא מכוסים מספיק).

הפן המחקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מדעי המחשב נחקר התחום של אימות תוכנה, שנועד לאפשר הוכחת נכונותה של תוכנה. בנוסף, מתבצעים מחקרים בהבטחת איכות תוכנה תחת המטריה של מנהל עסקים, הנדסה וכתחום בפני עצמו (למשל בלימודי תואר שני ושלישי בטכניון).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]