הבטחת ייצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבטחת ייצוג היא מנגנון המבטיח הגדלת ייצוג במוקדי קבלת החלטות של נשים וקבוצות נוספות שאינן מיוצגות. קיימים מנגנונים שונים שמטרתם להגדיל ייצוג של נשים או קבוצות אוכלוסייה מודרות אחרות בזירה הפוליטית זאת משום שקיים ייצוג לא שוויוני של קבוצות אוכלוסייהיה שונות, ובראשן נשים, בזירה הפוליטית בישראל[1] ובמדינות רבות אחרות[2]. מנגנונים אלה מכונים מנגנוני הבטחת ייצוג ומהווים פרקטיקה של העדפה מתקנת.

המדינות הסקנדינביות היו הראשונות לאמץ פרקטיקות אלו כבר משנות ה-70 של המאה הקודמת[3]. ההנחה העומדת בבסיס הבטחת ייצוג היא כי על-מנת להתגבר על החסמים המבניים בהם נשים או בני קבוצות מודרות נתקלות בתהליכי הבחירות, יש צורך בקביעת יעדים מספריים ברורים לייצוגן[4]. במדינות רבות, לרבות ישראל, קיימים מנגנוני הבטחת ייצוג שונים, למשל מכסות (quotas), שריון, או ריצ'רץ'[5]. מנגנונים אלה מתקיימים הן בבחירות ארציות והן בבחירות המקומיות, בשלב של הרכבת רשימת המועמדים והמועמדות, כגון בבחירות מקדימות. מכאן, שהבטחת ייצוג היא מנגנון העדפה מתקנת שנועד להבטיח את ייצוגם של מגזרים מסוימים ברשימת מועמדים ומועמדות של מפלגה או רשימה המתמודדת בבחירות. שריון קובע כי מקום מסוים ברשימה יוקצה (ישוריין) לנציגה או נציג של קבוצה חברתית או מגזר מסוים, מכסה משמעותה הגדרה של שיעור הייצוג ברשימה של נשים או נציגים/ות של קבוצה חברתית אחרת, וריצ'רץ' הוא מנגנון הבטחת ייצוג מגדרי שמשמעותו שיבוץ לסירוגין של אישה וגבר ברשימה. עיקרון הבטחת הייצוג קובע כי רק אם לא ייבחר אף מועמד מאותו מגזר במקום גבוה יותר מהמקום שנקבע, יוקצה המקום למגזר.

פרקטיקה יעילה להגדלת הייצוג של נשים בפרלמנטים במדינות שונות הוא קביעה של מכסות ייצוג מינימליות. מכסת הייצוג יכולה להיקבע בחוק או בתקנון מפלגתי[3]

דוגמה בולטת להבטחת ייצוג מגדרי באמצעות מנגנון ריצ'-רץ' ניתן לראות ברשימת "דרך חדשה" בראשות רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 וכן ב-2018, הורכבה הרשימה מנשים וגברים לסירוגין.

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 קבעו מספר מפלגות המקיימות בחירות מקדימות מנגנוני הבטחת ייצוג. מפלגת העבודה המירה את שיטת השריונים כולה במנגנון הבטחת ייצוג, הן לנציגי המחוזות השונים של המפלגה, הן לנשים והן למגזרים אחרים. הליכוד שריין מקומות לנציגי המחוזות השונים, אך שילב גם מנגנון הבטחת ייצוג לנשים, לעולים חדשים ולמיעוטים. בתקנון הבחירות נקבע כי אם אף אישה לא תיבחר בעשרת המקומות הראשונים, יוקצה המקום העשירי ברשימתו לאישה, ואם לא תיבחר אישה נוספת עד המקום ה-20, יוקצה גם מקום זה לאישה. כן נקבע כי אם לא ייבחר עולה חדש עד המקום ה-21, יוקצה מקום זה לעולה, והמקום ה-25 יישמר באופן דומה לבן מיעוטים. מרצ קבעה אף היא מנגנון הבטחת ייצוג מגדרי, המבטיח לפחות שני מקומות לכל מגדר בכל חמישה מקומות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגר צמרת-קרצ'ר, נעמי חזן, חנה הרצוג, יוליה בסין, רונה ברייר-גארב, הדס בן אליהו, מדד המגדר, מרכז שוות, מכון ון ליר בירושלים, 2017, עמ' 80-76
  2. ^ רינת בניטה, שלי מזרחי סימון, [https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04198.pdf ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי תמונת מצב בישראל ומבט משווה], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2018
  3. ^ 3.0 3.1 מכסות ייצוג לנשים: האם לנקוט העדפה מתקנת?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏פברואר 2002
  4. ^ רינת בניטה ושלי מזרחי סימון, [http://knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04194.pdf ייצוג הולם לנשים בשלטון המקומי תמונת מצב בישראל ומבט משווה], מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרס 2018, עמ' 15-14
  5. ^ אסף שפירא, עופר קניג, חן פרידברג, רעות איצקוביץ‘־מלכה, [https://www.idi.org.il/media/3317/99.pdf ייצוג נשים בפוליטיקה ישראל במבט השוואתי], המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2013, פרק 4, עמ' 89-128