הצגת המקור של הדף "הבנק הבינלאומי"

{{חברה מסחרית
|שם=הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
|סמל=[[קובץ:הבנק הבינלאומי.svg|מרכז|250px]]
|סוג=[[חברה ציבורית]]
|תאריך הקמה=1972
|חברת אם=[[פ.י.ב.י. אחזקות]]
|משרד ראשי=[[תל אביב]],[[ישראל]]
|מייסדים=בנק פירסט פנסילבניה, מדינת ישראל
|מנכ"ל=[[אלי כהן (בנקאי)|אלי כהן]]
|יו"ר=[[רון לבקוביץ]]
|מוצרים עיקריים=שרותי בנקאות
|הכנסה=6.61 מיליארד ש"ח ([[2023]])
|רווח=2.17 [[מיליארד]] [[שקל חדש|ש"ח]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ|1=הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ: [https://maya.tase.co.il/company/593?view=finance נתונים כספיים] באתר [[מאי"ה]].}}
|הון עצמי=12.1 [[מיליארד]] [[שקל חדש|ש"ח]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ}}
|סך המאזן=222 [[מיליארד]] [[שקל חדש|ש"ח]] ([[2023]]){{הערה|שם=דוח2023-הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ}}
|יחס הון=11.35 ([[2023]])
|עובדים=3634 (2023)
|אתר אינטרנט=[http://www.fibi.co.il www.fibi.co.il]
|שווי={{שווי שוק חברה בורסאית|ID=593}}
|תאריך שווי שוק={{שווי שוק חברה בורסאית|ID=timestamp}}
|בורסה=[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]
|סימול=בנלמ
}}
[[קובץ:הבנק הבינלאומי.jpg|ממוזער|הבנק הבינלאומי, סניף [[קריית מוצקין]]]]
'''הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ''', הידוע גם בשמות "'''הבנק הבינלאומי'''" או "'''הבינלאומי'''", הוא ה[[בנק]] החמישי בגודלו ב[[ישראל]]. מנייתו של הבנק נסחרת ב{{ה|בורסה לניירות ערך בתל אביב}} ונכללת ב[[מדד ת"א 35]] וב"מדד ת"א בנקים-5"{{הערה|מדד ת"א בנקים-5 הוא מדד של מניות בנקים הכולל את חמש המניות הגדולות ביותר בענף בנקים ואשר עומדות בתנאי הסף של המדד (לשעבר - מדד ת"א-בנקים).}}.

==היסטוריה==
===הרקע להקמת הבנק===
במחצית השנייה של [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] פעלו בישראל כ-30 בנקים, רובם היו בנקים קטנים. בשנים 1967–1969 קרסו ארבעה בנקים [[בנק אלרן]], [[בנק פויכטוונגר]], [[בנק קרדיט]] ו[[בנק זרובבל]] לאחר שצברו הפסדים ועקב ניהול לקוי. [[בנק ישראל]] התערב לראשונה בהגנה על מפקידים ונאלץ לסייע במכירת הבנקים, במקרה אחד גם יזם מכירה של בנק קטן, [[הבנק לחרושת ולמסחר]], במטרה למנוע את קריסתו. בנוסף שלושת הבנקים הגדולים בישראל באותה עת (לאומי, הפועלים ודיסקונט) הגדילו את נתח השוק שלהם על חשבון הבנקים הקטנים, מאחר שלקוחות החלו לחשוש להפקיד את כספם בהם (בעקבות הקריסה של ארבע הבנקים), בנוסף הם רכשו בעצמם מספר בנקים קטנים. עקב כך יזם בנק ישראל ו[[משרד האוצר]] תוכנית לחיזוק הבנקים הקטנים והגברת התחרותיות בענף הבנקאות, על ידי מיזוג של מספר בנקים קטנים והזרמת הון נוסף לבנק החדש שיקום בעקבות מהלך זה{{הערה|שם=אליצור|{{מעריב|יובל אליצור|בנק חדש עם בעיות ישנות|19710919|89}}}}.

הדיונים על הקמת הבנק החלו בסוף [[1970]], ותחילה דובר על מיזוג ארבעה בנקים: [[בנק לסחר חוץ]] (בנק שהחל לפעול בשנת 1956 גדל במהירות ל-29 סניפים על ידי רכישת קופות ומוסדות פיננסיים קטנים מקומיים ומעמדיים שהוקמו החל מ[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] בארץ ישראל, אך נקלע לקשיים), בנק לייצוא (שנוסד בשנת [[1929]]{{הערה|[https://ronclicks.blogspot.com/2020/01/blog-post_22.html הבנקאות בחיפה - בנקים עם אוריינטציה גרמנית] ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"}}, בשמו המקורי - [[בנק הופנונג]] - והיה בבעלות [[האחים מאיר]] החל משנת 1955){{הערה|{{מעריב||הוקם בנה ליצוא|19551031|38}}}}, [[הבנק הישראלי לתעשייה]] (שנוסד על ידי [[התאחדות התעשיינים בישראל]] בשנת [[1932]], בשמו המקורי - הבנק הארץ ישראלי לתעשייה), ו[[בנק קופת עם]]{{הערה|שם=דבר1|{{דבר||טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג|19701231|98}}}}. בנוסף הודיעה מדינת ישראל כי תזרים הון לבנק תמורת 26% מהמניות{{הערה|שם=דבר1|}}. המטרה הייתה להקים בנק שיתמקד באספקת [[הון חוזר]] לתעשייה בישראל{{הערה|שם=דבר1|}}. במהלך שנת [[1971]] החלו דיונים על כניסת משקיעים מארצות הברית ומבריטניה לבנק, בראשם "פירסט פנסילבניה קורפוריישן" שהיה הבעלים של הבנק הגדול ביותר במדינת [[פנסילבניה]]{{הערה|שם=מעריב|{{מעריב||180 מיליון ל"י יושקעו בהקמת בנק חדש|19710906|68}}}}. בשלב זה הבנק הישראלי לתעשייה לא נכלל בתוכנית המיזוג ובמקומו הוצעה לכלול את [[בנק אגודת ישראל]]{{הערה|שם=אליצור}}, ודובר על הקמת בנק שיהיה הרביעי בגודלו בישראל, עם תחילת פעילותו. בספטמבר [[1971]] אישרה [[הקבינט החברתי-כלכלי|ועדת שרים לענייני כלכלה]] הזרמת 180 מיליון [[ל"י]] לבנק החדש. בנוסף הוצע ל[[חברת העובדים]] להיות שותפה ב-10% מהבעלות, אך היא לא קיבלה את ההצעה{{הערה|שם=מעריב}}.

===הקמת הבנק===
הבנק נרשם כ[[חברה (תאגיד)|חברה בע"מ]] ב-[[25 ביוני]] 1972 והחל בפעילות הבנקאית ב-[[4 באוגוסט]] באותה שנה, עם קבלת הרישיון מ[[בנק ישראל]]. בשלב הראשון החל הבנק לפעול על בסיס הפעילות של הבנק ליצוא שמוזג אליו{{הערה|{{על המשמר||הכנות מעשיות להפעלת בנק בינלאומי בישראל|19720814|79}}}}. ב-1 באוקטובר נפתח הבנק באופן רשמי, כאשר הפעילות של סניפי הבנק לסחר חוץ שולבה בו. מנכ"ל הבנק לסחר חוץ, דוד גולן, מונה למנכ"ל הבנק החדש{{הערה|שם=על המשמר|{{על המשמר||נפתח "הבנק הבינלאומי הראשון בישראל"|19721002|78}}{{ש}}{{דבר||ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר|19721002|26}}}}.

בדצמבר 1972, החליטה התאחדות התעשיינים בישראל למכור את הבנק הישראלי לתעשייה לבנק הבינלאומי הראשון{{הערה|{{דבר||התעשיינים מוכרים הבנק שלהם|19721217|18}}}}, שהמשיך לפעול כחברת בת עד שמוזג לתוך הבנק הבינלאומי ב-1976{{הערה|{{דבר||"עיכובים במיזוג בנק ישראלי לתעשיה" ו"הבנק הבינלאומי הראשון"|19751230|90}}{{ש}}{{מעריב||בנק ישראל לתעשייה לא יפעל כבנק מסחרי|19760324|88}}}}.

במהלך [[1973]] החל לפעול [[בנק למשכנתאות]] - "מירב" בנק משכנתאות וחסכונות - כחברת בת של הבנק הבינלאומי, זאת על בסיס הבנק למשכנתאות וחסכונות שרכש הבנק לסחר חוץ ב-1960{{הערה|{{חרות||התפתחותו של "הבנק לסחר חוץ בע"מ" - ממאזן של 3 מיליון ל"י ל-32 מיליון ל"י|19601228|41}}}}. בנק זה הוקם במקור ב-[[1922]]{{הערה|כהן, אשראי אפותיקאי ובנקים אפותיקאיים בישראל, '''רבעון לבנקאות''', ספטמבר 1961}}{{הערה|נחום גרוס, המיתון של 1923 ותקציבי המגזר הציבורי בארץ ישראל}} על ידי [[החברה הכלכלית לארץ ישראל]] של [[יהדות ארצות הברית]], בשם "בנק משכנתאות ואשראי א"י"{{הערה|{{דבר||פעולות בנק משכנתאות ואשראי|19360803|75}}}}, וב-1946 שונה שמו ל"בנק משכנתאות וחסכונות"{{הערה|{{הארץ1|מ. אטר|בנק משכנתאות וחסכונות|19461015|44}}}}. היקף האשראי והמשכנתאות שסיפק בנק "מירב" גדל פי עשר תוך פחות משנתיים{{הערה|{{דבר||גידול של כ-300% ברווחי בנק מכ' "מירב"|19740417|123}}{{ש}}{{על המשמר||"מירב" בנק משכנתאות וחסכונות בע"מ - תמצית המאזן|19740321|30}}}}.

ב-[[1978]] רכש הבנק הבינלאומי את [[בנק למלאכה]] שנוסד בשנת [[1954]]{{הערה|{{דבר||הבנק  הבינלאומי הראשון רוכש הבנק למלאכה|19780206|61}}}}. באותה שנה הקים הבנק את [[בנק פועלי אגודת ישראל]], בשיתוף הסתדרות [[פועלי אגודת ישראל]] וגופים הקשורים לה{{הערה|{{דבר||בנק חדש לפועלי אגו"י|19780126|138}}}}. בנוסף הונפק "מירב" בנק משכנתאות וחסכונות בבורסת תל אביב{{הערה|{{מעריב|יובל גולן|בנק מירב משכנתאות" " מפרסם תשקיף להנפקה|19771225|63}}}}.

ב-[[1979]] היה הבנק הבינלאומי השישי בגודלו בישראל מבחינת היקף המאזן, אם כי במרחק קטן מהמקום החמישי בו החזיק בנק אגוד ומהמקום הרביעי, בו החזיק הבנק המזרחי המאוחד{{הערה|{{דבר||מאבק צמוד בבנקים הבינוניים - בנק המזרחי המאוחד במקום ה־4, הבנק הבינלאומי נדחק למקום ה־6|19790305|144}}}}. פעילות הבנק הייתה קטנה מהתוכנית המקורית, מאחר ששני בנקים שהיו אמורים להיות חלק מתוכנית המיזוג המקורית שלו, [[בנק אגודת ישראל]] ו[[בנק קופת עם]], נמכרו לבסוף לבנק לאומי.

===בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20===
ב-[[1981]] הקים הבנק את השלוחה ב[[לונדון]], ובשנת [[1984]] את השלוחה ב[[ציריך]].

בשנת [[1983]] התחולל בישראל [[משבר מניות הבנקים]] אשר התפתח כתוצאה מ[[ויסות מניות הבנקים|ויסות]] שערי [[מניה|מניות]] הבנקים ב[[בורסה לניירות ערך|בורסה]]. כתוצאה מן המשבר [[הלאמה|הולאמו]] מניות כל הבנקים הגדולים בישראל בידי המדינה, שערי מניותיהם ירדו בחדות, והסבו נזקים כספיים גדולים למשקיעים ולכלכלה הישראלית כולה. הבנק הבינלאומי היה היחיד מבין הבנקים הגדולים אשר לא השתתף במשך כל השנים בתהליך הוויסות ולאחר ביצוע הסדר המניות בבנקים נותר כבנק הגדול היחיד בבעלות פרטית.
===במאה ה-21===
בשנת [[2004]] רכש הבנק הבינלאומי את הבעלות על בנק "אינווסטק ישראל" (לשעבר "בנק כללי לישראל"), ששמו שונה לאחר מכן ל"[[יובנק]]"{{הערה|{{TheMarker|הרצל לקס|נחתם הסכם העברת השליטה באינווסטק לבינלאומי; אינווסטק תבצע הפחתה של 30 מיליון שקל בדו"ח הרבעון|0000017f-e77d-df5f-a17f-ffff902e0000|30 ביולי 2004}}}}.

באוגוסט [[2006]] רכש הבנק הבינלאומי את השליטה ב[[בנק אוצר החייל]] מ[[בנק הפועלים]] (68% מהון המניות) בסכום של כ-702 מיליון שקל{{הערה|{{TheMarker|רם דגן|הסתיים המירוץ על אוצר החייל: הבינלאומי עקף את מזרחי ודיסקונט; הרכישה - לפי שווי שיא של 185% על ההון העצמי|0000017f-eda2-d4cd-af7f-edfafb7a0000|24 בינואר 2006}}}}. בינואר 2018 השלים את רכישת 100% מבנק אוצר החייל, לאחר שמימוש האופציה שניתנה לו בעסקה המקורית לרכישה של יתרת האחזקות של ארגון [[חבר משרתי קבע והגמלאים]] בבנק{{הערה|{{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|הבינלאומי רוכש עוד 22% מבנק אוצר החייל ב-340 מיליון שקל|0000017f-e70f-da9b-a1ff-ef6f591e0000|14 בינואר 2018}}}}.

בשנת [[2008]] רכש הבנק הבינלאומי את השליטה ב[[בנק מסד]], והוא מחזיק ב-51% ממניותיו{{הערה|{{TheMarker|שרון שפורר|הפועלים מכר את השליטה בבנק מסד לבינלאומי תמורת 236 מ' שקל; עובדי מסד יקבלו בונוס של 5 משכורות|0000017f-e496-d75c-a7ff-fc9fe8d60000|14 במאי 2008}}}}.

בשנת [[2014]] מכר הבנק את החזקותיו בפיבי לונדון ובשנת [[2016]] מכר את החזקותיו בפיבי שווייץ, וחיסל את פעילותו הבינלאומית{{הערה|{{TheMarker|סיון איזסקו|הבנק הבינלאומי מוכר את פיבי לונדון ברווח של כ-6 מיליון ליש"ט|0000017f-dc76-d856-a37f-fdf6bb0f0000|29 במאי 2013}}}}{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|הבנק הבינלאומי מוכר את הפעילות בשווייץ ל-CBH|1001167884|20 בדצמבר 2016}}}}. בכך הפך, למרות שמו, לבנק הישראלי היחיד מבין הבנקים הגדולים שאינו מנהל פעילות בינלאומית ישירה בחו"ל באמצעות חברות בנות או מוחזקות.

בשנת [[2015]] החליט דירקטוריון הבנק הבינלאומי על מיזוג הבנקים: [[בנק פועלי אגודת ישראל]] ו[[יובנק]] אל תוך הבנק הבינלאומי. בסוף שנת 2018 מוזג גם [[בנק אוצר החייל]]{{הערה|{{TheMarker|טלי חרותי-סובר|סכסוך העבודה הסתיים - ומיזוג הבינלאומי ובנק אוצר החייל יוצא לדרך|0000017f-dedc-db22-a17f-fefdb7ed0000|14 בדצמבר 2018}}}}. ממועד המיזוג חדלו שלושת הבנקים מלהתקיים כבנקים עצמאיים אך הבנק הבינלאומי ממשיך לעשות שימוש ב[[מותג]] שלהם כאמצעי שיווקי בקרב קהל היעד המקורי של פעילותם.

==בעלות==
נכון ל-2023 בעלת המניות העיקרית היא חברת "[[פ.י.ב.י. אחזקות]]" המחזיקה בכ-48.34% בהון ובזכויות ההצבעה בבנק. ובידי הציבור כ-51.66% נוספים.

עם הקמת הבנק בעלי המניות היו מדינת ישראל שהחזיקה 26%, "פירסט פנסילבניה קורפוריישן" (בעליו של בנק "פירסט פנסילבניה" האמריקני) שהחזיק 41%{{הערה|שם=על המשמר}}. זאת באמצעות חברת "פ.י.ב.י. אחזקות", [[חברת החזקות]] שהוקמה באותה עת לצורך החזקות מניות הבנק וחברות בת שלו. בעלי מניות נוספים היו קבוצת משקיעים בריטיים שהחזיקו כ-14%, קבוצת תעשיינים שהחזיקה כ-6%, [[האחים מאיר]] שהחזיקו כ-4% (מניות שקיבלו תמורת מניות הבנק לייצוא), חברת "משקיעי ישראל" בראשות סם רוטברג שהחזיקה כ-4% ובעלי מניות נוספים{{הערה|שם=על המשמר}}.

בשנת [[1975]] רכשה "קנדה-ישראל", חברת ההשקעות של [[משפחת ברונפמן]] הקנדית, 13% ממניות הבנק מידי ממשלת ישראל{{הערה|{{על המשמר||חב׳ קנדה־ישראל רכשה מניות הממשלה בבנק הבי״ל הראשון|19750825|70}}{{ש}}{{מעריב|שאול אברון|קנדים ירכשו מניות הבנק הבינלאומי|19750820|5}}}}.

בשנת [[1978]] מכר הבנק האמריקני פירסט פנסילבניה" את חלקו ל[[שאול אייזנברג]], ומדינת ישראל מכרה לו את חלקה בשנת 1979, כך שהוא החזיק בכ-50% מהמניות והיה בעל השליטה בו{{הערה|{{דבר||ועדת הכספים אישרה מכירת הבנק הבינלאומי|19790717|35}}{{ש}}{{מעריב|שאול אברון|אייזנבדג השתלט על 'הבינלאומי הראשון'|19790422|102}}}}.

באפריל [[1980]] מכרה קבוצת אייזנברג את חלקה בבנק ל"[[דנות]]", חברת השקעות בבעלותם של 11 תעשיינים, ברווח של כעשרה מיליון דולר{{הערה|{{מעריב|שאול עברון|במבצע בזק מכר אייזנברג את הבנק הבינלאומיהראשון והתעשר בעוד 10 מיליון דולר|19800404|34}}}}{{הערה|{{דבר||עסקת המיליארד בבנקאות|19800404|8}}}}.

בשנת [[1986]] עברה השליטה בבנק לידיו של ז'אק נאסר, שרכש את השליטה בחברת פי. בי. אחזקות מדנות. נאסר היה קרוב משפחה של משפחת הבנקאים היהודית [[משפחת ספרא|ספרא]] (הוא בן דודו של רחמו נאסר, שהיה נשוי לאוולין ספרא{{הערה|{{גלובס|אורנה רביב|נפטרה אוולין ספרא-נאסר|137900|15 באפריל 1997}}}}){{הערה|{{חדשות|אלעזר לוין|הבינלאומי נמצא בשליטת נאסר|19870215|51}}{{ש}}{{חדשות|אלעזר לוין|למי באמת שייך הבנק הבינלאומי?|19880401|124}}}}. תחילה הכחישו בני משפחת ספרא שהם קשורים לעסקה (בעיקר עקב רצונם לא לפגוע בקשריהם בעולם הערבי), אך בהמשך נודע כי משפחת ספרא סיפקה את המימון לרכישה{{הערה|{{חדשות|אלעזר לוין|בינו עשוי להצטרף לבנק הפרטי הגדול באירופה|19880923|2}}}}.
ב-[[1990]] השליטה בבנק הבינלאומי עברה באופן רשמי מנאסר לאחים ג'וזף ומואיז ספרא{{הערה|{{חדשות||האחים ספרא: אנו שולטים בבנק הבינלאומי|19901116|3}}{{ש}}{{מעריב|אודי נחשון|האחים ספרא רכשו עוד 9%; מהון המניות בקבוצת הבינלאומי |19901118|105}}}}. על אף שרשמית ג'וזף ומואיז היו בעלי [[פ.י.ב.י. אחזקות]] המחזיקה בבינלאומי, ואדמונד ספרא היה בעל השליטה בקבוצת ריפבליק, השתייך הבינלאומי ל"קבוצת הבנקים של ספרא" והלוגו של המשפחה שולב בסמל הבנק. כאשר אדמונד ספרא ביקש ב-1993 לרכוש את השליטה בבנק לאומי, דרש [[בנק ישראל]], כי המשפחה תתחייב למכור את הבינלאומי. בסופו של דבר, ספרא נסוג מהעסקה{{הערה|{{גלובס|אורנה רביב|אדמונד ספרא יתמודד שוב על בל"ל; מבקש מהאוצר לקיים מיכרז מחודש|104371|22 בדצמבר 1996}}}}. אחר כך פרץ סכסוך משפטי בין נאסר לאחים ספרא על כספים שכביכול היו חייבים לו{{הערה|{{גלובס|איתמר לוין ואורנה רביב|הבינלאומי לביהמ"ש: השליטה בבנק אינה בידי אדמונד ספרא|115985|3 בנובמבר 1996}}}}, ועלתה הטענה ש[[אדמונד ספרא]] הוא השולט בפועל בבנק הבינלאומי, בניגוד לאמור בתשקיפי הבנק לרשות לניירות ערך{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|אלמנת נאסר: אדמונד ספרא הוא השולט בפועל בבנק הבינלאומי|106695|10 בנובמבר 1996}}{{ש}}{{גלובס||האחים ספרא לביהמ"ש: השליטה בבנק הבינלאומי אינה ולא היתה בידי אדמונד|115503|5 בנובמבר 1996}}}}. יורשי נאסר הפסידו לבסוף בתביעה{{הערה|{{גלובס|יואב יצחק|בורר בשווייץ קבע: ז'ק נאסר לא היה איש קש של ספרא לצורך רכישת הבנק הבינלאומי|495570|5 ביוני 2001}}}}.

באפריל [[2003]] רכשה את השליטה בבנק קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]] המורכבת מחברת ההשקעות הפרטית שלו, "בינו אחזקות", ומשפחת ליברמן מאוסטרליה{{הערה|{{TheMarker|הארץ|בינו-ליברמן רכשו השליטה בבינלאומי מספרא ב-90 מ' ד'|0000017f-e485-dc7e-adff-f4ad57f50000|28 באפריל 2003}}}}. במשך השנים הגדיל בינו את אחזקתו בבינלאומי, על ידי רכישת מניות נוספות מהציבור{{הערה|{{TheMarker|הרצל לקס|צדיק בינו מגדיל אחזקתו בבינלאומי: פיבי רכשה כ-3% ממניות הבנק תמורת כ-100 מיליון שקל|0000017f-dba7-df62-a9ff-dff7a5830000|24 במאי 2005}}{{ש}}{{TheMarker|שרון שפורר|צדיק בינו מגדיל אחזקות בבנק הבינלאומי|0000017f-e18e-d804-ad7f-f1fe54100000|13 באפריל 2008}}}}.

==פעילות הבנק==
[[קובץ:Technology in Holon, March 2024 3.jpg|ממוזער|עמדה לשירות עצמי של הבנק הבינלאומי ב[[חולון]]]]

פעילות הבנק מבוססת על לקוחות עסקיים גדולים, ועל לקוחות פרטיים. תחומי הפעילות עיקריים של הבנק הם [[שוק ההון|שוקי ההון]] ו[[מטבע חוץ|המט"ח]], בנקאות פרטית ובנקאות עסקית.

חברה-בת של הבנק בשליטתו המלאה, מת"ף – מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ, עוסקת במחשוב ותפעול התהליכים הבנקאיים בבנקים השייכים לקבוצת הבינלאומי.

===בנקים מקבוצת הבנק הבינלאומי===
נכון לשנת 2019, ב"קבוצת הבנק הבינלאומי" פועל, נוסף לבנק הבינלאומי עצמו, בנק אחד נוסף, [[בנק מסד]] המוחזק בשיעור של 51%, שנרכש ב-[[2008]]

בנקים נוספים שהיו בבעלות הבנק ופעלו באופן עצמאי [[מיזוג חברות|מוזגו]] לתוך הבינלאומי:
* "הבנק הבינלאומי למשכנתאות" - [[בנק למשכנתאות]] שפעל כחברת בת שהייתה רשומה למסחר ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]].
** "[[בנק עצמאות|בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח]]" - הוקם בשנת 1962, השליטה בבנק נרכשה על ידי הבנק הבינלאומי למשכנתאות בשנות ה-80. בשנת 2005 נמחקו מניות שני הבנקים מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות [[הצעת רכש]] של הבינלאומי{{הערה|{{הארץ|שלומי גולובינסקי|הבנק הבינלאומי מוחק את הבנקים למשכנתאות מהמסחר בבורסה|1.1020947|22 ביוני 2005}}}}. הם מוזגו לתוך חברת האם ב-2006{{הערה|{{גלובס|גיל שלמה|דירקטוריון הבנק הבינלאומי אישר מיזוג הבינלאומי למשכתנאות ובנק עצמאות למשכתנאות עם ולתוך הבנק|1000068857|7 במרץ 2006}}}}.
* [[בנק פועלי אגודת ישראל]] - הבנק הוקם בשנת [[1977]] והיה בבעלות משותפת של הבינלאומי (65%) והסתדרות פועלי אגודת ישראל, גופים הקשורים לה ואנשים פרטיים מקרב חברי התנועה{{הערה|{{דבר||בנק חדש לפועלי אגודת ישראל|19780126|138}}}}. הבינלאומי רכש את מלוא הבעלות בשנת 2010 ובשנת 2015 מוזג לתוך הבנק הבינלאומי וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת{{הערה|{{TheMarker|סיון איזסקו|לפני הרפורמה של כחלון: הבינלאומי מתמזג עם בנק פועלי אגודת ישראל ויובנק|1.2662594|17 ביוני 2015}}}}.
* [[יובנק]] - נרכש בשנת 2004, ובשנת 2015 מוזג לתוך הבנק הבינלאומי וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת{{הערה|[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=994107 הושלם מיזוג יובנק אל תוך הבנק-המשך], באתר מאי"ה של [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה לניירות ערך]]}}.
* [[בנק אוצר החייל]] נרכש בשנת 2006, ומוזג לתוך הבנק הבינלאומי בסוף שנת 2018 וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת.

==הנהלה==
===מנהלים כלליים===
{| class="wikitable"
|-
! תקופה !! שם
|-
| 1972–1980 || [[דוד גולן (מנכ"ל)|דוד גולן]]
|-
| 1980–1986 || [[צדיק בינו]]
|-
| 1986–1990 || [[שלום זינגר]]
|-
| 1990–2001 || [[שלמה פיוטרקובסקי (איש עסקים)|שלמה פיוטרקובסקי]]
|-
| 2001–2007 || [[דוד גרנות]]
|-
| 2007-2023 || [[סמדר ברבר–צדיק]]
|-
|מ-2023
|אלי כהן
|}

===יושבי ראש הדירקטוריון===
{| class="wikitable"
|-
! תקופה !! שם
|-
| 1972–1979 || [[מרק מושביץ]]
|-
| 1979–1980 || דוד גולן
|-
| 1980 || [[עמוס מנור]]
|-
| 1980–1985 || [[מרק מושביץ]]
|-
| 1985–1986 || [[בועז נהיר]]
|-
| 1986–1987 || [[צדיק בינו]]
|-
| 1987–2001 || [[יגאל ארנון]]
|-
| 2001–2003 || [[שלמה פיוטרקובסקי (איש עסקים)|שלמה פיוטרקובסקי]]
|-
| 2003–2006 || ד"ר [[יהושע רוזנצוויג]]
|-
| 2006–2012 || [[ז'אק אלעד]]
|-
| 2012–2016 || [[רוני חזקיהו]]
|-
| 2016 - 2020 || [[אירית איזקסון]]
|-
| 2020 - הווה || [[רון לבקוביץ]]
|}

==ראו גם==
* [[מגדל הבנק הבינלאומי]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:First International Bank of Israel}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299933005171|הבנק הבינלאומי הראשון לישראל}}
{{מידע בורסאי|הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ|593|426}}
* {{TheMarker|מיכאל רוכוורגר|ניהול שמרני, בלי טייקונים והלוואה אחת מיותרת: 15 השנים של בינו וברבר-צדיק בבינלאומי|1.6097033|21 במאי 2018}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בנקים}}
{{מדד תל אביב 125}}
{{מדד תל אביב פיננסים}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:הבנק הבינלאומי|*]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב]]
[[קטגוריה:ישראל: בנקים|הבינלאומי]]
[[קטגוריה:חברי הבורסה לניירות ערך בתל אביב]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: חברות]]
[[קטגוריה:ישראל: חברות שהוקמו ב-1972]]