הגדודים העבריים בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגדודים העבריים בארץ ישראל
בן דוב הגדודים העבריים.jpg
שער האוגדן
מידע כללי
איורים זאב רבן
צילומים יעקב בן דב
הוצאה
הוצאה הוצאת י. בן דוב, ירושלים
שנת הוצאה 1919-1918

"הגדודים העבריים בארץ ישראל" הוא אוגדן גלויות המציגות תצלומים של הגדודים העבריים שיצר יעקב בן דב.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגדן התצלומים שהוציא יעקב בן דב, בגובה של 9 ס"מ, וברוחב של 15.5 ס"מ, מכיל 20 תצלומים המציגים חיילים בגדודים העבריים. התצלומים הודפסו כגלויות בטכניקה של הדפס אבן, כנראה בסדנה של בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות. הקשר שבין בית-הספר לגדודים העבריים נבע הן מהתגייסותו של היישוב העברי לתמיכה במאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם הראשונה, והן מן העובדה כי רבים מתלמידיו התגייסו לגדודים. בתוך בית הספר התבטא הדבר ביצירת מזכרות מכיבוש ירושלים, כגון "תרמיל פגז מעוטר במזכרת מכיבוש ירושלים", וכן מדליות לחיילים, בהזמנתו של זאב ז'בוטינסקי.[1] אלו הוצגו לאחר המלחמה בבית הנכות בצלאל. אוגדן נוסף של בן דב שיצא באותה תקופה הוקדש לשחרור ארץ ישראל ונקרא "זיכרון לשחרור ירושלים". עטיפתו שלבה בין תצלום של אלנבי וחיילי הגדודים לתצלום פסלו של בוריס שץ "מתתיהו החשמונאי". בנוסף לאוגדן ידוע גם מתווה שהזמין בן דוב לגלויה מאוירת של הגדודים העבריים, בעיצובו של מאיר גור אריה, המכילה דימוי של חייל, אל מול חרש מתכת, ונמצא באוסף מוזיאון ישראל.[2]

עטיפת האגדן עוצבה על ידי זאב רבן והיא מציגה את דמותה של "בת ציון", המתוארת בדמות אשה צעירה, הלובשת שמלה בסגנון מזרחי-אורייטאליסטי. בידה האחת היא אוחזת מגן ועליו סמלי 12 השבטים. בידה השנייה דגל ועליו מגן דוד, הדומה לדגל ישראל, וטקסט המהווה את שם האוגדן בעברית - "הגדודים העבריים בארץ ישראל" ובאנגלית - "Jewish Battalions in Palestine". לרגליה מתואר אריה שואג, שלגופו שרידי שלשלאות מנותצות ומסמל את "יהודה המשתחררת".[3] ברקע התיאור מופיע פוטומונטז' של מסדר מן התצלום "חיילים בסביבות חיפה", ותצלום של אדמונד אלנבי.

תצלומי הגדודים מתמקדים, על פי רוב, בתיאורים קבוצתיים של חיילים בטבע. לצידם עצי זית, אוהלים ומערומי נשק. על פי גיא רז, התצלומים מבטאים את שילוב בין הזהות היהודית לזהות הצבאית הכלילית באמצעות תיאורים כגון תצלום חיילים בסדר פסח בירושלים או תצלום של חייל יהודי בבית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים.[4]

רשימת התצלומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיילים בסביבות חיפה
  • קבוצת חיילים על חוף הים ביפו
  • מחנה הגדודים העבריים ברפיח
  • מסדר חילופי משמרות באל עריש
  • אוהלים במחנה הגדוד הארצי ישראלי
  • המחנה R.F.‏ 39 על יד ירושלם
  • קריאת התורה במחנה במדבר רפה
  • קבוצת חיילים באל עריש"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), "בצלאל" של שץ, 1903-1929, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 94-92
  2. ^ ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), "בצלאל" של שץ, 1903-1929, מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 92
  3. ^ ראו: עפרת, גדעון, "הצהרת בלפור והאמנות הארצישראלית", באתר המחסן של גדעון עפרת, 5 בנובמבר 2012
  4. ^ ראו: רז, גיא, "גדודים עבריים, צלמים עבריים", בתוך תיאוריה וביקורת 49, 2017