גיא רז (צלם, 1964)
 | |
| לידה | 13 ביולי 1964 (בן 61) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום יצירה | צילום |
| השכלה | |
| תקופת פעילות | מ-1993- |
| מעסיק | מוזיאון ארץ ישראל |
| פרסים והוקרה |
1995 פרס לאמנים צעירים, משרד המדע והאמנויות 2000 פרס משרד המדע התרבות והספורט 2008 פרס עידוד היצירה, משרד המדע התרבות והספורט 2019 פרס לאה והנס גרונדיג, קרן רוזה לוקסמבורג, גרמניה |
  | |
גיא רז (נולד ב-13 ביולי 1964) הוא צלם ישראלי, חוקר צילום ואוצר לצילום מקומי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למד בקמרה אובסקורה (1993), בצלאל (BFA) והאוניברסיטה העברית בירושלים (MA).
כצלם עוסק רז בשאלות של זיכרון ושיכחה בחברה הישראלית דרך פרספקטיבות פוליטיות של זמן ומקום. רז מציג החל משנת 1993; בין עבודותיו: שבע שנים (1994), ואדי סידר (1995), כיכר העיר (1996), עמק דותן (1999), בדרך לאפרת (2000), סוכת מציל (2002), מזמור (2005), 2 שניות (2007), ליגה טרזין (2009), נפילים (2014). לצד כל אלה עוסק רז בפרויקט מתמשך של התפתחות המחסום בארץ ישראל ממלחמת העולם השנייה ועד היום. צילומיו נמצאים באוספים ציבוריים ופרטיים בארץ ובעולם.
כחוקר ואוצר לצילום מקומי החל לאצור תערוכות היסטוריות משנת 1995. זכה בפרס האוצר לשנת 2012 מטעם משרד התרבות והספורט[1]. החל בספטמבר 2018 משרת כאוצר לצילום במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
ערך שני גיליונות של המגזין "סטודיו" בשנים 2000 ו-2001 בנושא היסטוריה של צילום מקומי. בשנת 2003 ערך את הספר צלמי הארץ - מראשית ימי הצילום ועד היום בהוצאה לאור של מפה והקיבוץ המאוחד. הספר הניח מסד נתונים ראשון להיסטוריה של הצילום המקומי.
בראיון למגזין פורטפוליו בשעת כניסתו כאוצר הצילום במוז"א בשנת 2018, הצהיר רז כי חזונו הוא הקמת אתר "הבית לצילום" אשר "ירכז את ההיסטוריה והתיאוריה של הצלמים והצילום המקומי, ישמר את אוספי עבודות הצלמים והצלמות שהלכו לעולמם ו״ישרטט את תולדות הצילום המקומי־ישראלי לדורותיו״.[2] בחודש יוני 2024, הושק אתר הבית לצילום במוזיאון ארץ ישראל, בתמיכת מפעל הפיס. עורך ואוצר האתר הוא רז.[3]
אוצרוּת (תערוכות נבחרות)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין הצלמים שאת תערוכותיהם אצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1995 אליהו כהן - אני מצלם היסטוריה (מוזיאון בית אורי ורמי, אשדות יעקב)
- 2001 מיכאל רורברגר: פולארויד (גלריה לימבוס, תל אביב)
- 2003 אברהם סוסקין - רטרוספקטיבה (מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב)
- 2003 ניסן בן-נועם: צלם המושבה (מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה)
- 2005 שי אלוני - לוחמים (המשכן לאמנות, עין חרוד)
- 2005 צדוק בסן - יתומות (בית האמנים, ירושלים)
- 2006 סוניה קולודני - פוטו סוניה (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2007 מקסים סלומון - רפורטאז'ות (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2008 זולטן קלוגר - צלם ראשי (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2010 רחל פישר - פוטו רחל (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2014 נפתלי אופנהיים - אנשי הכנרת (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)[4]
- 2016 ציפורה דוד - צלמת חלוצה (בית חיים שטורמן מוזאון ומכון לידיעת האזור, עין חרוד)
- 2016 דני ברנע - הדרך (גלריה הקיבוץ, תל אביב)
- 2016 עליזה אורבך - חיים (המשכן לאמנות, עין חרוד)
- 2017 טוביה ריבנר - מבט כפול (בית חיים שטורמן מוזאון ומכון לידיעת האזור, עין חרוד)
- 2017 עמאר יונס - ים האש (הגלריה לאמנות אום אל פחם, אום אל פחם)
- 2018 רינה ניקובה - בלרינה תנכית (גלריה לאמנות, הקוביה, ירושלים)
- 2019 דוד רובינגר - אמת צילמתי (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)[5]
- 2019 מיכה בר-עם קיבוץ (מוזיאון בית שטורמן, עין חרוד)
- 2023 ראאד בואיה - השחור הוא החיים / הלבן הוא האמנות (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2023 ישראל אולשטיין - צלם שען (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)[6]
- 2024 כרימה עבוד - מזכרות קדושות (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)[7]
בין תערוכות הנושא אותן אצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2004 תבנית נוף (אוניברסיטת חיפה - הגלריה לאמנות, חיפה)
- 2005 המכביות (שדרות ח"ן, תל אביב)
- 2008 זיכרון המקום - ואדי עארה (הגלריה לאמנות אום אל פחם)
- 2010 שירת האגם (מוזיאון בית אורי ורמי, אשדות יעקב)
- 2011 צלמי במה (יובל 50, פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים)
- 2012 דיוקן תימני (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2012 ימי הגימנסיה (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2013 צללי הזמן - זקני ואדי עארה (הגלריה לאמנות, אום אל פחם)
- 2014 לחצות את ים האש (גלריה לאמנות, מנשר, תל אביב)
- 2015 אלנבי ומוגרבי (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2017 מצפה רמון - הר החלומות (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)
- 2017 דיין: אלבום משפחה (בית חיים שטורמן מוזאון ומכון לידיעת האזור, עין חרוד)
- 2018 קיבוץ: פני אדם (יד טבנקין, רמת אפעל)
- 2018 רינה ניקובה: בלרינה תנכית (הקוביה - בית ספר וגלריה לאמנות, ירושלים)
- 2019 הים של תל אביב (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)[8]
- 2019 דיוקן עצמה - כרוניקה של צלמות 1850–1978 (פסטיבל הצילום ה-7, תל אביב)
- 2021 פוטומנטה מס' 1 (מוז"א, מוזיאון ארץ־ישראל, תל אביב)[9]
- 2023 ימי זעם, 1990-1982 - בועז לניר ואחרים (גלריה לאמנות, מנשר, תל אביב)
ספרים שכתב וערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת הספרים אותם רז כתב וערך:[10]
- צלמי הארץ-מראשית ימי הצילום ועד היום.
- היסטוריה קצרה של צילום מקומי.
- אברהם סוסקין רטרוספקטיבה - צילומים 1905 - 1945.
- אנשי הכנרת, נפתלי אופנהיים -רטרוספקטיבה.
- ימי הגימנסיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיא רז, ברשת החברתית LinkedInרותי דירקטור, פאתוס וארכיבאות בתערוכות שואה, באתר nrg, 4 במאי 2009- גלעד מלצר, "דיוקן תימני": דוגמני הבית הציוני, באתר הארץ, 28 במרץ 2012
- בארי דייוויס, ג'רוזלם פוסט, דיוקן תימני
- צללי הזמן - זקני ואדי עארה, 2007-2012, הגלריה לאמנות באום אל פחם / https://issuu.com/orientationproductions/docs/zlalihavadiscreen
- kibbutz-Audiovisualstory, China, 2018. https://www.youtube.com/watch?v=TbzDAsoROMs
- RINA NIKOVA BIBLICAL BALLERINA 2019 https://www.youtube.com/watch?v=fo264mKpIpA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרסים לדרורית גור אריה וגיא רז, באתר ערב רב, 16 במאי 2012
- ^ Hagit Peleg Rotem, גיא רז מונה לאוצר הצילום במוזיאון ארץ ישראל, באתר מגזין פורטפוליו, 2018-10-03
- ^ השקת אתר הבית לצילום ופרס לצילום ע"ש ורנר וענת בראון, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ אנשי הכנרת, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ דוד רובינגר, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ צלם־שען, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ כרימה עבוד – מזכרות קדושות, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ הים של תל אביב, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ פוטומנטה, באתר מוזיאון ארץ ישראל
- ^ אתר סימניה, הסופר גיא רז, באתר סימניה
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |