הגנות מטבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הגנות מטבע הן פעולות פיננסיות, או עסקיות, הננקטות על מנת להגן, על נכסים פיננסיים ותזרימי מזומנים, מפני הפסדים העלולים להיגרם כתוצאה מתנודתיות בין שערי חליפין של מטבעות שונים.

מטרת ההגנות היא צמצום או ביטול הסיכון שיכול להיגרם כתוצאה מתנודתיות לא צפויה בשווים של נכסים, התחייבויות, תזרימי מזומנים ו/או פעילות עסקית, בשל חשיפתם לשינויים בשערי חליפין בין מטבעות.

פעולת הגנות המטבע היא חלק מעולם ניהול הסיכונים הפיננסיים כמו גם ניהול סיכוני ריבית וניהול סיכוני אשראי.

במציאות הגלובלית, בה חברות ויחידים פועלים במדינות שונות ובמטבעות שונים, בהכרח נוצרת חשיפה לסיכון הנובע מתנודתיות בלתי צפויה שבין המטבעות.

דוגמאות לחשיפה לתנודות מטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניטול לדוגמה יצרן ישראלי שמרבית עלויותיו בשקלים ועיקר המכירות הן בדולר אמריקני. נניח שתמחור המוצר מותיר בידיו רווח סביר במחיר של 40 ש"ח ובעת החישוב כל דולר שווה 4 ש"ח. היצואן מוכר ללקוחותיו בארצות הברית את המוצר ב 10 דולר ובתנאי אשראי של 120 יום. בתום תקופת האשראי, בעת קבלת התקבול הדולרי מהלקוח, השקל התחזק מול הדולר ושער החליפין ירד ל 3.6 ש"ח לדולר כלומר השווי השקלי של התקבול הדולרי ירד מ-40 ₪ ל-36 ₪ ובמילים אחרות הפסד של 10% ביחס לתמורה המצופה. אילו התרחיש היה הפוך ושער מטבע החליפין היה מטפס למשל ל-4.2, היה נוצר ליצרן הישראלי רווח עודף ביחס לתמחור הראשוני שערך.

ניטול דוגמה אחרת של פלוני אשר קשר עסקה בה התחייב לרכוש נכס בחו"ל שערכו נקוב במט"ח. התשלום בעבור הנכס יתרחש רק בעוד שנה. חסכונותיו של פלוני מושקעים בפיקדונות שקליים. שוב מדובר כאן בחשיפה מטבעית היוצרת פוטנציאל לרווח או הפסד כתוצאה מתנודתיות (פיחות או ייסוף) שעלולה להיווצר בין המטבעות במועד העסקה.

השפעת תנודות מטבע על תהליך ניהול הסיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניהול סיכונים ישנה שאיפה, בדרך כלל, ליהנות כמה שניתן מהפוטנציאל לרווח נוסף הטמון בחשיפה שבין המטבעות, ולגדר כמה שאפשר את הסיכון להפסד ממנה.

הגנות מטבע מסייעות לבטל לחלוטין את השפעת החשיפה לשינויי שער חליפין, או להגביל אותה (גידור) ולהבטיח רווחיות או תזרים מתוכננים וידועים. במועד קשירת העסקה (פתיחת החשיפה) היצואן, או פלוני רוכש הנכס, יכול לבצע פעולות הגנה שונות דוגמת: מכירת חוזה עתידי ו/או רכישת ביטוח שער באופציית מכר ובכך לבטל או לגדר את השפעת החשיפה בין המטבעות השונים.

דרכים שונות לבצע הגנות מטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שראינו בשתי הדוגמאות לעיל, החשיפה בין המטבעות השונים של שני הצדדים לעסקה יוצרת פוטנציאל לרווח או להפסד.

ישנן דרכים ליצירת "הגנה טבעית" באמצעות איזון בין הנכסים וההתחייבויות שלנו בכל מטבע, או רכישת הגנה/ביטוח לצורך גידור הסיכון. בשל עלויות ההגנה, שעלולות להיות גבוהות, נסתפק לעיתים בגידור הסיכון ולא במניעתו המוחלטת.

גישות לגידור סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לא לגדר כלל (חשיפה מלאה) – החלטה מודעת שמוכנה לקבל אלמנט גבוה של סיכון בתמורה לפוטנציאל לרווחים אפשריים מתנודות שער חליפין.
  2. לגדר הכל (הגנה מלאה)– זיהוי פוטנציאל הסיכון ונקיטת פעולות המבטלות את הסיכון באופן מלא ומוחלט. גישה זו ניתנת ליישום או באמצעות כלים פיננסיים או במהלכים עסקיים.
  3. גידור סלקטיבי – גישת ביניים לפיה נגדר רק את אותן חשיפות אשר עלולות לגרום לסיכון והפסד משמעותיים. גישה זו מאפשרת גמישות בטיפול בחשיפה המטבעית והתאמתה לתנאי השוק ולסביבה העסקית המשתנים.

הכלים הנפוצים לצורך ביצוע הגנות מטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הגנה טבעית- שמירה על סכומי התחייבויות זהים לסכומי הנכסים שיש לנו במטבע מסוים. במצב כזה כל שינוי בשערי החליפין יביא לשינוי זהה בערך הנכסים וגם בערך ההתחייבויות וישאיר אותנו אדישים לסיכון. בעולם הפירמות הגנה זו נקראת "הגנה תוך מאזנית"
  2. עסקאות עתידיות (forward) - חוזים עתידיים המאפשרים קיבוע שער חליפין לעתיד.
  3. עסקאות אופציה - נגזרים פיננסיים המאפשרים מגוון רחב מאוד של אפשרויות פעולה לגידור החשיפה החל מפעולות ביטוח פשוט (רכישת אופציה) ועד לתכנון אסטרטגיות גידור.