הונג נאן-פה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הונג נאן-פה
홍난파
אין תמונה חופשית
לידה 10 באפריל 1897 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באוגוסט 1941 (בגיל 44) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנצח, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא הונג.

הונג נאן-פהקוריאנית: 홍난파; נולד ב-10 באפריל 1897 או 1898 - 30 באוגוסט 1941) היה מלחין, כנר, מנצח, מבקר מוזיקה ומורה קוריאני.[1] נודע בעיקר כמלחין Bongseonhwa ‏ 봉선화, מילולית "בושמת הגן", שנכתב בשנת 1919, שמקובל לראות בו את השיר הקוריאני המקורי האמיתי הראשון, שחובר בסגנון מערבי והושר בפי רבים באותן שנים. הונג תרם גם לפיתוח התרבות הקוריאנית בתקופתו בפעילותו התרבותית המגוונת.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונג נאן-פה נולד בכפר הואלצ'ו במחוז הוואנגסאונג של ימינו, הבן שני במשפחה של ארבעה ילדים. נאן-פה הוא שם העט שלו, אבל השם שניתן לו בלידתו הוא הונג יאונג-הו. בילדותו עברה משפחתו לסיאול. בשכנות למקום מגוריו הייתה כנסייה מתודיסטית והונג התוודע למוזיקה הכנסייתית המערבית.

הונג למד לימודים קונפוציאניים בסיסיים בבית הספר היסודי בשכונת מגוריו ובשנת 1910 נכנס לבית ספר שהיה קשור לאגודת הצעירים הנוצרים של הואנגסאונג ((황성기독교청년회, י.מ.ק.א. הקוריאנית). הוא החל ללמוד נגינה בכינור ובגיל חמש-עשרה התקבל למחלקת המוזיקה המערבית של המכון הקוריאני ללימודי מוזיקה, בית הספר היחיד למוזיקה בקוריאה בשנים ההן. הוא למד מוזיקה ווקאלית וכינור אצל קים אין-סיק (김인식). לאחר סיום לימודיו התקבל כמורה עוזר בבית הספר.

בשנת 1918 נסע הונג ליפן ללמוד בבית הספר למוזיקה של טוקיו. הוא הפסיק את לימודיו לשנה וחזר לקוריאה לפעילות פוליטית, אך בשובו ליפן לא אושרה חזרתו ללימודים בגלל מעורבותו בתנועת העצמאות הקוריאנית והוא שב במפח נפש לקוריאה. במהלך שהותו ביפן, הוציא לאור את כתב העת הקוריאני הראשון למוזיקה בשם "סאמגוואנג" (삼광, מילולית "שלושה אורות"). לאחר שובו, עבד ככתב חדשות בעיתון ולמד בבית הספר לרפואה, שהיה בהמשך למחלקה הרפואית באוניברסיטת יונסאי.

באפריל 1920 העלה הונג את הפרטיטורה של "אסו" (애수, מילולית "צער"), יצירה לכינור, על הדפים האחרונים של הרומן הקצר שלו "נפש נערה"). בשנת 1922 עשה הונג מאמצים לקידום מוזיקה כאשר היה חבר באגודה לחקר מוזיקה. ב-1925 ניגן ברסיטל הראשון לכינור כקוריאני והוציא לאור את "עולם המוזיקה", כתב העת הראשון למוזיקה שיצא לאור בקוריאה. ב-1926 התקבל לקבוצת הכינור הראשון בתזמורת הסימפונית של טוקיו ובמקביל למד בקולג' למוזיקה בתוכנית לחילופי סטודנטים. אחרי סיום לימודיו ב-1929 חזר לקוריאה.

Hong Nan-p'a residence
מעונו הקודם של הונג נאן-פה בסיאול

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הונג נאן-פה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]