קוריאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קוריאנית (דרום קוריאה: 한국어; צפון קוריאה: 조선어)
מדינות בהן מדוברת: דרום קוריאה, צפון קוריאה, סין ועוד
אזורים בהם מדוברת: מזרח אסיה
סך כל הדוברים: 80,000,000
דוברי שפת אם: 80,000,000
כתב:
סיווג משפחתי: שפה מבודדת או שפות אלטאיות
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: Flag of South Korea.svg  דרום קוריאה
Flag of North Korea.svg  צפון קוריאה
שפה אזורית:
Flag of the People's Republic of China.svg  סין
גוף מפקח: דרום קוריאה: המכון הלאומי לשפה הקוריאנית
צפון קוריאה: המכון למחקר השפה של מדעי החברה
ראו גם: שפהרשימת שפות

קוריאנית (או קוריאית; דרום קוריאה: 한국어 "הַאנְגּוּקוֹ"; צפון קוריאה: 조선어 "צ'וֹסוֹנוֹ") היא השפה הרשמית של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית. לצד סינית, קוריאנית היא אחת משתי השפות הרשמיות בנציבות האוטונומית הקוריאנית יאנביאן במחוז ג'ילין בסין. בעולם כשמונים מיליון דוברי קוריאנית: בקוריאה, בסין, במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, באוסטרליה, בניו זילנד, בארצות הברית, בקנדה, בברזיל, ביפן, בדרום אפריקה ובפיליפינים.

סיווג בלשני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים ויכוח לאיזו משפחת שפות יש לשייך את הקוריאנית. בלשנים רבים משייכים אותה למשפחת השפות האלטאיות ואחרים מסווגים אותה כשפה מבודדת. לשפה סדר תחבירי של נושא-מושא-נשוא (SOV), ומורפולוגיה אַגלוטינטיבית. קוריאנית הושפעה מסינית וקלטה ממנה מילים סיניות-טיבטיות רבות (כ-60 אחוז מאוצר המילים הקוריאני), ובדרום קוריאה משתמשים עדיין חלקית בכתב הסיני בהקשרים מסוימים. קוריאנית נכתבת משמאל לימין בעזרת ההנגול, אלפבית שפותח במאה ה-15. הכתב מבוסס על יצירת תיבות רבועות הכוללת הברות פתוחות או סגורות, באופן העשוי להיראות במראה ראשון ככתב לוגוגרמות.

שיטות כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הנגול

האלפבית הקוריאני, המכונה "האנגול", הומצא במאה ה-15 על ידי המלך סג'ונג הגדול. הוא נחשב לאלפבית פונמי, המאורגן לפי סימנים המייצגים הברות. בכל סימן כזה ישנן לפחות שתי אותיות מתוך 24, המחולקות ל-14 עיצורים ו-10 תנועות. במקור ישנן מספר תוספות לאלפבית הנוכחי.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הנג'ה

האנג'ה הוא שמן של הסימניות הסיניות בהגייה קוריאנית. השימוש בכתב הסיני החל בתקופת שלוש הממלכות. לפני המצאת ההאנגול במאה ה-15, מערכת ההאנג'ה שמשה לכתיבה בשלוש שיטות שונות.

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה ייעשה שימוש בתעתיק הרשמי כיום, Revised Romanization Of Korean.

שם העיצור בתעתיק* שם העיצור בקוריאנית ייצוג בהאנגול הערות
gi-yeok 기역 צליל G מודגש.
ssang gi-yeok 쌍기역 צליל K.
ni-eun 니은 צליל N.
di-geut 디귿 צליל T רפה. כמעט כמו D.

בסוף הברה ולפני אות ריקה(ㅇ או ㅎ) מבוטאת כ- ㄷ

ssang di-geut 쌍디귿 צליל T.

בסוף הברה ולפני אות ריקה(ㅇ או ㅎ) מבוטאת כ- ㄷ

ri-eul 리을 לאחר תנועה או עיצור ריק(ᄋ) עם תנועה, צליל R - אחרי עיצור מבוטאת כ-L
mi-eum 미음 צליל M
bi-eup 비읍 צליל B מודגש. בסוף הברה לפני העיצורים ㅁ ו- ㄴ צלילה נחלש והיא תבוטא כ-ㅁ
ssang bi-eup 쌍비읍 צליל P רפה.
shi-ot 시읏 צליל S.

בצירוף התנועהᅵאו בצירוף דיפתונגים(דו-תנועה) מבוטאת כ-SH.

ssang shi-ot 쌍시옷 צליל S מודגש.

בצירוף התנועהᅵאו בצירוף דיפתונגים(דו-תנועה) מבוטאת כ-SH.

i-eung 이응 אות ריקה בתחילת הברה, בסוף הברה צליל ng.
ji-eut 지읒 צליל J רפה.

בסוף הברה לפני עיצור מבוטאת כ-ㄷ

ssang ji-eut 쌍지읒 צליל J מודגש.

בסוף הברה לפני עיצור מבוטאת כ-ㄷ

chi-eut 치읓 צליל CH.

בסוף הברה לפני עיצור מבוטאת כ-ㄷ

ki-euk 키읔 צליל K מודגש.
ti-eut 티읕 צליל T מודגש.
pi-eup 피읖 צליל P מודגש.
hi-eut 히읗 צליל H.

בסוף הברה לפני עיצור מבוטאת כ-ㄷ

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ᅡ- a

ᅵ - i

ᅩ - o

ᅢ - ae(דומה ל-A באנגלית, אך כיום נהגית בצליל דומה ל-ᅦ)

ᅦ - e .

ᅥ - eo צליל בין A ל-O. (כמו å בשפות סקנדינביה)

ㅡ - eu כמעט אי-תנועה, מעט אוויר יוצא בהגיית התנועה. (כמו התנועה Ü אך עם כיווץ מאוד חזק ובלי להביע עיצור Y)

דוגמא לצירוף אותיות פשוט בעזרת התנועות: ( (noon= שלג, עיניים ; (응급 (eung-geup= מצב חירום ; (낲은 (napeun= רע ; (애기 (ae-gi= תינוק ; il-da)읽다) = לקרוא

דיפתונגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

i + תנועה

ᅣ - YA

ᅲ - YU/YOO

ᅭ - YO

ᅧ - YEO

ᅨ - YE

ᅤ - YAE

דוגמא: [우 [YEO-U= שועל; 옆에 = בצד, לצד

U + תנועה

wa = ㅗ o + ㅏ a

위 wi = ㅜ u + ㅣ i

wo = ㅜ u + ㅓ eo

ᅴ wui = ᅳ eu + ᅵ ee

wae = ㅗ o + ㅐae

we = ㅜ u + ㅔ e

דוגמא: (해 (wi-hae= בשביל ; ( (wae= "למה?" ; (게 (shwib-ge= בקלות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

http://learnkoreaninhebrew.blogspot.co.il/2009/09/blog-post_05.html


Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.