הוראס קאלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוראס קאלן
Horace Kallen
אין תמונה חופשית
לידה 11 באוגוסט 1882
ברנשטט, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בפברואר 1974 (בגיל 91)
פאלם ביץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ויליאם ג'יימס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
עיסוק פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, סוציולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוראס מאיר קאלןאנגלית: Horace Meyer Kallen;‏ 11 באוגוסט 188216 בפברואר 1974) היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-אמריקאי, ממנסחי רעיון הפלורליזם התרבותי ואידיאל הרב-תרבותיות כבסיס לאתוס האמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברנשטט, בשלזיה הפרוסית (כיום נקראת ברנשטט Bierutów והיא חלק מפולין). אביו יעקב דוד קאלן היה רב אורתודוקסי ואמו אסתר רבקה גלאציער. בגיל 5 (בשנת 1887) היגרה המשפחה לארצות הברית. קאלן למד פילוסופיה באוניברסיטת הארווארד (אחד המורים שלו שם היה ג'ורג' סנטיאנה), וסיים שם תואר ראשון בהצטיינות בשנת 1903. באותה שנה הזמין אותו וודרו וילסון, לימים נשיא ארצות הברית ואז נשיא אוניברסיטת פרינסטון להרצות באוניברסיטה, עובדה שהיוותה תקדים חלוצי בפרינסטון, בהיותו יהודי. קאלן לימד שם במחלקה לאנגלית במשך שנתיים, ואז חזר להמשך לימודיו האקדמיים במחלקה לפילוסופיה בהרווארד, כאסיסטנט לג'ורג' סנטיאנה.

בשנת 1908 השלים תואר דוקטור וזכה במלגת לימודים לשנת לימודים באוניברסיטת אוקספורד באנגליה. עם שובו להרווארד שב להוראה (עד 1911), כולל הוראת קורס בלוגיקה במכללת קלארק. בין השנים 1911–1918 לימד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת ויסקונסין שבמדיסון. בשנת 1918 הגיע לראשונה למקום שיהפוך לביתו האקדמי הקבוע, מכאן ועד לסוף הקריירה שלו: ה'ניו סקול' בעיר ניו יורק. בשנת 1926 נשא לאשה את רחל אותמן ון-ארסדיל. בשנת 1974, בגיל 91, נפטר בפלורידה.

קאלן היה חבר באגודות חשובות רבות: האגודה האמריקאית לפילוסופיה, האגודה המערבית לפילוסופיה, האגודה למחקרי פסיכולוגיה, והמועצה הלאומית של חבר הלאומים. היה חבר בוועדות של הקונגרס האמריקאי לשלום בינלאומי, וחבר באינספור קבוצות חשיבה בנושאים של פילוסופיה, חקיקה, ויחסי עבודה.

בתנועה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלן היה חבר בתנועה הציונית באמריקה, ובאגודה לפיתוח פלשתינה. חיבר כמה ספרים בנושאי זהות יהודית וציונית. ביניהם: 'Of them which say they are Jews' - קובץ מאמריו בנושאים המעסיקים את יהדות ארצות הברית - (ניו יורק 1954) וכן 'Utopians at bay' ספר בעקבות מסעו במדינת ישראל, בהוצאת קרן הרצל, ניו יורק 1958.

רעיון ה'פלורליזם התרבותי' שקידם כמדיניות-לכתחילה בחברה האמריקאית, היה חשוב במיוחד לפיתוחה הרעיוני של ציונות התפוצות באמריקה, כתמיכה פוליטית ואתנית של יהדות ארצות הברית במפעל הציוני ובתרבות העברית, ללא סתירה או ניגוד כלשהו לזהות הפטריוטית האמריקאית, אלא להפך: קידומן של מטרות אתניות ותרבותיות-מגזריות מעשיר ומגוון את האומה האמריקאית בכללה.

שיתופי פעולה עם הוגים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאלן שימש תלמיד ואסיסטנט לג'ורג' סנטיאנה בהארוורד. בהיותו באוקספורד הכיר לראשונה את הפילוסוף האפרו-אמריקאי אליין לרוי לוק שהושפע מקאלן וכתב אף הוא בהרחבה על ערך הפלורליזם התרבותי. קאלן התיידד וערך את ספרו האחרון של ויליאם ג'יימס, בשנת 1939 התוודע לעמנואל וליקובסקי והפך לידידו הטוב, מדריכו הלא-רשמי והמנטור הספרותי שלו.

עמדותיו הפילוסופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר בשורתו ופרסומו הציבורי נגע לקידומו של ערך הפלורליזם בחברה. הוא טען כי גיוון ושונות תרבותית בחברה איננה פגיעה באחדות ובחוסן הלאומי אלא להפך. ברוח זו קידם קאלן את ערך הגיוון האתני והגזעי באמריקה. הוא טבע את המונח 'פלורליזם תרבותי'.

כתומך בפלורליזם, התנגד קאלן לפשטנות יתר בהצגה או בפתרון סוגיות פילוסופיות וקיומיות. לטענתו, כשם שהתכחשות לרוע אינה פוטרת את האדם מהתמודדות עם הרוע, כך התכחשות פשטנית לעומקן ותוקפן של בעיות אחרות איננה פתרון אלא להפך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]