החלטה 239 של מועצת הביטחון של האו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 החלטה 239 של מועצת הביטחון של האו"ם
תאריך 10 ביולי 1967
ישיבה מספר 1367
קוד S/RES/239(1967) (מסמך)
סיכום הצבעה

15 הצביעו בעד
0 הצביעו נגד
0 נמנעו

תוצאה ההחלטה התקבלה
חברות קבועות טיוואןטיוואן הרפובליקה הסינית
צרפתצרפת צרפת
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ברית המועצות (1955–1980)ברית המועצות (1955–1980) ברית המועצות
חברות לא קבועות ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
ברזיל (1960–1968)ברזיל (1960–1968) ברזיל
הרפובליקה העממית של בולגריההרפובליקה העממית של בולגריה הרפובליקה העממית של בולגריה
קנדהקנדה קנדה
דנמרקדנמרק דנמרק
אתיופיה (1897–1975)אתיופיה (1897–1975) אתיופיה
הודוהודו הודו
יפןיפן יפן
מאלימאלי מאלי
ניגריהניגריה ניגריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החלטה 239 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, שהתקבלה פה אחד ב-10 ביולי 1967, לאחר שאישרה מחדש את דאגתה בנושא וגינויים שניתנו בעבר, המועצה גינתה שוב כל מדינה שהתמידה להתיר או גילתה סובלנות לגבי גיוס שכירי חרב או נתינת מתקנים עבורם. במטרה להפיל את ממשלות המדינות החברות. המועצה קראה לממשלות להבטיח ששטחן ואזרחיהן לא ישמשו לתכנון חתרנות, גיוס, הכשרה או מעבר של שכירי חרב שנועדו להפיל את ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]