היום הבין-לאומי לנשים ונערות במדע

היום הבין־לאומי לנשים ונערות במדע מצוין ב-11 בפברואר, והוא נקבע על ידי האו"ם בשנת 2015 במטרה לקדם נשים בתחומי המדעים, שבהם הן עדיין בגדר מיעוט. במהלך השנים בישראל ובקהילה הבין־לאומית נעשו מאמצים רבים לקדם נשים בתחום ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) אולם, עדיין, נערות ונשים אינן זוכות להשתתפות שווה ומלאה בתחומים אלו, והם נחשבים כגבריים. החלטת האו"ם על יום זה נועדה לעורר מודעות ולאפשר לנערות ולנשים גישה מלאה לעיסוק בתחום, כחלק מהחתירה לשוויון מגדרי ולהעצמת נערות ונשים.

מארי קירי, מדענית פורצת דרך, חלוצה בחקר הקרינה הרדיואקטיביות, היא היוצא מהכלל שמאיר את הכלל. קירי זכתה פעמיים בפרס נובל. אף שהיא הייתה המדענית העיקרית, בשתי הפעמים זכה בפרס גם מדען גבר, בנוסף אליה. הגשה של אישה לבדה לפרס נובל לא נראתה סבירה באותה תקופה.

על פי נתוני אונסקו, כיום, פחות מ-30% מהחוקרים בעולם הן נשים ורק 30% מכלל הסטודנטיות בוחרות בתחומים הקשורים למדע וטכנולוגיה בתחום ההשכלה הגבוהה. גם בישראל, בניגוד לתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, בהן יש יותר סטודנטיות מסטודנטים לתואר ראשון, מתקיים שיעור נמוך של סטודנטיות הלומדות לתחומי מדעי המחשב וההנדסה. שיעורן נמוך של סטודנטיות בתחום מסתכם ב— 33% ו–29% בהתאמה בכלל המוסדות, או 32% ו–21% בהתאמה באוניברסיטאות בלבד.^[1]

בין הסיבות למיעוט נשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה ניתן למנות הטיות מגדריות וסטראוטיפים המרחיקים נערות ונשים מתחומים אלו וכן חוסר במודלים נשיים. מחקר שנערך בשנת 2015 מלמד שרק 12% מהדמויות מתחומי ה-STEM על המסך הן של נשים.^[2]