תקרת הזכוכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

"תקרת הזכוכית" היא דימוי המשמש לתיאור "מחסום בלתי נראה", ובכל זאת בלתי עביר שעוצר מיעוטים ונשים מעלייה לשלבים העליונים של הסולם החברתי, ללא קשר לכישורים או ההישגים שלהם"[1].

במקור, ונכון גם לימינו, תקרת הזכוכית היא מטפורה שחוקרות ופעילות פמיניסטיות משתמשות בה בהתייחסות לחסמים בקריירות של נשים לקידום לדרגים גבוהים[2].

השערה בדבר קיומו של מחסום בלתי נראה עולה משום שהחוק (בישראל ובמדינות אחרות) אוסר מחסום גלוי, כלומר אוסר אפליה מטעמי מין, מגדר, דת, לאום ומוצא, אך חרף זאת ניכרים הבדלים בולטים בשוק העבודה הבאים לידי ביטוי בשכר, בדרגות, ועוד. גם בשטחים אחרים ניכרים הבדלים, בין נשים לגברים, או בני קבוצת מיעוט לבני קבוצת הרוב. "תקרת הזכוכית" מהווה ניסיון להסביר תופעה זו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1839, הסופרת הצרפתיה ז'ורז' סאנד השתמשה בביטוי דומה במחזה גבריאל, קשת בדולח בלי חדירה une voûte de cristal impénétrable לתיאור חלומה של הגיבורה שביקשה לפרוס כנפיים והייתה לאיקרוס נשי. מטפורה לאישה המנסה לפרוץ מעבר לתפקידיה המקובלים.

השימוש הראשון במונח תקרת הזכוכית היה של מרילין לודן במהלך כנס 1978[3]. לודן, אז בת 31 ומנהלת בדרג ביניים בחברת Telephone Co. בניו יורק, התבקשה להגיע לכנס לאחר שסגנית הנשיא היחידה של החברה לא יכלה לקחת חלק בכנס. היא הציגה את הנתונים על תעסוקת נשים ואמרה "נראה לי שיש מחסום לקידום שאנשים לא רואים [אותו]"[4]. על פי וול סטריט ג'ורנל, בכתבה שפורסמה ב־3 באפריל 2015, במקביל ללודן, באביב 1978 מריאן שרייבר וקתרין לורנס טבעו את המונח תקרת זכוכית בהיולט פקארד[5]. תקרת הזכוכית הוגדרה על ידי לורנס כדפוסי קידום מפלים כאשר מדיניות הקידום הכתובה אינה מפלה, אך בפועל מונעת קידום לנשים מוכשרות. היא הציגה בכנס השנתי של מכון הנשים לחופש העיתונות (אנ') בפגישה עם מועדון העיתונות הלאומי (אנ').

ב-1984 גיי בראיינט, שהייתה האישה הראשונה ששימשה כעורכת ראשית של המגזין המשפחה, הנפוץ ביותר בארצות הברית, Family Circle[6] אמרה בראיון "נשים הגיעו לנקודה מסוימת - אני קורא לה "תקרת הזכוכית ". הן בראש ההנהלת הביניים ו[אז] נעצרות ונתקעות. אין מספיק מקום לכל הנשים האלה בצמרת. חלקן עוזבות לעסקים עצמאיים. אחרות עוזבות ומגדלות משפחות."[7] בראיינט הפכה את המושג תקרת הזכוכית לפופולרי. באותה השנה בראיינט השתמשה שנית במונח בפרק בספר: The Working Woman Report: Succeeding in Business in the 1980s. באותו הספר, גם בסיה הלוויג השתמשה במונח בפרק אחר[8].

בדוח שחיברו קרול חימוביץ ות'ימוטי שכלהרדט (schellhardt) במרץ 1986 עבור וול סטריט ג'ורנל הן הפכו את המושג תקרת הזכוכית לחלק מאוצר המילים הפוליטי והעסקי בארצות הברית[9].

ב-1991 במסגרת חקיקת חוק זכויות האזרח (1991) בארצות הברית, הקונגרס מינה את ועדת תקרת הזכוכית. הוועדה מנתה 21 חברים ובראשה עמד רוברט רייך ששימש כמזכיר העבודה של ארצות הברית. הוועדה בדקה את החסמים שמונעים מנשים ומאנשים צבעונים להגיע לרמות הנהול הבכירות ביותר בתאגידים בארצות הברית ולשם כך, ערכה מחקר נרחב שכלל סקרים, שימועים וראיונות[10]. הוועדה פרסמה את ממצאיה בדו"ח בשנת 1995. הדוח המליץ על מדיניות, נהלים ופרקטיקות שיכולים לצמצם ואף להעלים את תקרת הזכוכית[11]. הדוח כלל שנים עשר המלצות מדיניות לגיוון מגדרי וגזעי והפחתת האפליה במקומות עבודה[12][13].

גורמים להיווצרות תקרת הזכוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק (בישראל[14] ובמדינות אחרות) אוסר על אפליה מחמת מינו של העובד, ולכן, לפחות לכאורה, נשים וגברים הם בעלי סיכויים שווים להגיע לעמדות ניהול ותפקידים בכירים. בפועל, הנשים הן מיעוט במוקדי הכוח, ולאור זאת, ייתכן שקיימת "תקרת זכוכית" בלתי נראית העוצרת את הנשים בעלייתן אל מוקדי הכוח, ורק מעטות מצליחות לעבור אותה. שיעור הנשים בין בעלי העמדות הבכירות לא עלה בצורה משמעותית גם לאחר ההצלחה של נשים בהשתלבות במקצועות שבעבר היו גבריים בעיקרם כגון: רפואה, משפטים, מחשבים, פסיכולוגיה, חשבונאות, אדריכלות ועוד[15][16].

גורמים שונים מסבירים את היווצרותה של תקרת הזכוכית, בבסיס התפיסות הללו נמצא אי שוויון מובנה. גורמים מרכזיים להיווצרות תקרת זכוכית[17]:

  • תפיסת העובד: עובד אידיאלי בחברה המערבית הוא לרוב לאדם בעל רמת מחויבות גדולה לארגון, שחייו מתמקדים בעבודה במשרה מלאה. דהיינו, לעובד האידיאלי יש אישה שדואגת לצרכיו האישיים ולילדיו. כך עובד המוכן ויכול לעבוד שעות נוספות נתפס כנאמן ובעל תפוקה גבוהה יותר. המחויבות למקום העבודה, לכאורה, אינה קשורה למגדר ויכולה להיתפס כמידה להערכה אובייקטיבית. אך, למעשה תפיסת העובד האידיאלי מפלה נשים שהציפייה מהן היא לנהל את הבית ולגדל ילדים.
  • העדפת הדומה: בהנהלת ארגון שבו הנשים הן מיעוט, מתקיים תהליך מעגלי שמנציח את המשך היותן מיעוט. המנהלות מתקשות להשתלב ברשתות בלתי פורמליות ולהשיג דרכן יכולת השפעה. הקושי להשתלב מתבסס גם על חוויית אי הוודאות המאפיינת את עולם הניהול הבכיר. ישנה נטייה להתבסס על חשיבה סטריאוטיפית, העדפות אישיות ודמיון במאפיינים חברתיים[18].
  • מנגנונים חברתיים הפועלים לשעתוק בין-דורי; כלומר מנגנונים חברתיים ותרבותיים המעודדים נשים לקחת על עצמן את הטיפול בבית והילדים. בעיה זו טמונה לרוב בנורמות חברתיות ובתפיסות המושרשות בנו מגיל צעיר (במודע או לא). ישנה הטמעה של תפקידים מגדריים, ביחס לחלוקת העבודה בתא המשפחתי וביחס למקצועות ואפיקי התקדמות.
  • קשיים פיזיים של בני הקבוצה הפועלים לרעתם; למשל מגורים באזורים מרוחקים ללא מערכת של תחבורה ציבורית יעילה חוסמים נשים ובני קבוצות אחרות להגיע למרכזי תעסוקה.
  • חוקים מפלים או אפליה גלויה; דרישות בסיס למשרות בכירות שנשים או בני קבוצות מיעוט לא יכולים לעמוד בהם[19].
  • מאפיינים תרבותיים חברתיים הגורמים לבני קבוצות מסוימות להיות בממוצע מתאימים פחות למשרות בכירות. למשל, חינוך המעודד פיתוח חיי משפחה וטיפוח ילדים על פני קידום הקריירה או תפיסת עולם שאינה מעודדת רכישת השכלה, נטייה לרכישת השכלה בעלת ביקוש נמוך בשוק העבודה וכיוצא בזה[20].
  • חוקים המקשים על העסקת עובדים מקבוצות אלו. למשל, חוק המאפשר לאישה לצאת לחופשת לידה ארוכה מבלי שתישקף סכנה למקום עבודתה. חוק זה, למשל, עלול לגרום למעסיק להימנע מראש מלהעסיק אישה בגיל הפוריות למשרה בכירה אשר במסגרתה עלול הנזק שייגרם לתפקוד הארגון כתוצאה מחופשה כזו עשוי להיות רב (או לחלופין להעסיק את האישה בשכר נמוך יותר אשר יגלם את הסיכון הנוסף שהמעסיק נוטל על עצמו).

כדי להוכיח את קיומה של תקרת זכוכית במקרה נתון, יש לבודד את ההבדלים האפשריים בין בני הקבוצה לשאר האוכלוסייה. קיומם האפשרי של הבדלים דקים וקשים לכימות (כגון במוטיבציה או תחומי עניין) מקשה על החוקרים להוכיח שתקרת הזכוכית קיימת. סקרים[21] המצביעים על דעה קדומה בקרב מעסיקים, או על נטייה שלהם להעדיף אוכלוסייה מסוימת (מבלי שייתנו פומבי לכך) מחזקים את האפשרות שתקרת הזכוכית משפיעה בחיי המעשה.

התמודדות עם תופעת תקרת הזכוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף הקושי להוכיח מחקרית את קיומה של תקרת הזכוכית, מספר הנשים ובני קבוצות מיעוט בדרגות בכירות מוכיחים זאת[22][23][24]. בישראל ומחוצה לה נעשו פעולות שונות על מנת לנסות ולשבור את תקרת הזכוכית. פעולות אלו נעשות במספר מישורים: שינוי חקיקה, פעילות ציבורית הסברתית ופעילות העצמה לנשים.

  • שינוי חקיקה: בשנת 1991 הוקמה בארצות הברית "ועדת תקרת הזכוכית", בראשותו של שר העבודה רוברט רייך, שנועדה לפרוץ את תקרת הזכוכית באמצעות זיהוי המחסומים המעכבים קידומם של נשים ומיעוטים. בנובמבר 1995 הגישה הוועדה את מסקנותיה. בפתח הדו"ח שהגישה[25] הציגה הוועדה את תקרת הזכוכית כפוגעת בחלום האמריקאי, המבטיח הזדמנות שווה לכל. את תקרת הזכוכית ראתה הוועדה לא רק כפגיעה בצדק החברתי, אלא גם כגורמת נזק כלכלי, משום שהיא מונעת מיצוי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי. הוועדה הגישה סדרה של המלצות לדרכי פעולה לניפוצה של תקרת הזכוכית.

בישראל, נעשה ניסיון "לשבור" את תקרת הזכוכית, על ידי "שריון": הקצאה של מספר מקומות לקבוצות ייעודיות, או באמצעות קביעת חובה בחוק להקצאת משרות בצורה שתשקף את ההתפלגות באוכלוסייה. העדפה מתקנת גלויה לנשים מונהגת בעשרות השנים האחרונות. שיאה של העשייה בתחום הכנסת חוקקה תיקון לחוק החברות הממשלתיות ב 16 במרס 1993 אשר קבע כי יש לתת ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. לאחר שהחלטת הכנסת לא נאכפה, פנתה שדולת הנשים לבבג"ץ שהורה להעביר מתפקידיהם כמה דירקטורים, מכיוון שבמינוים לא נעשה מספיק מאמץ למצוא לתפקיד זה נשים[26].

יוזמה לסדיקת תקרת הזכוכית, באה מצדה של הכנסת בהצעת חוק אותה הגישו יולי תמיר ואתי לבני אשר נתמכה על ידי חברות כנסת נוספות. הצעה זו דורשת "ייצוג נשי הולם בתהליכים מדיניים".

  • פעילות ציבורית הסברתית: ארגוני נשים וקבוצות מיעוט שונות פועלים על מנת לעלות ולחשוף את תקרת הזכוכית המונעת את קידומן של נשים ועובדים מקבוצות שונות. הפעילות כוללת סקרים, מחקרים[27], העלאת הנושא לדיון באמצעי התקשורת, פעילות לובי ועוד.
  • פעילות העצמה: בפעילויות העצמה עובדים עם מנהלים ומנהלות מקבוצות מיעוט על מנת לתת להם את הכלים להתמודד ברמה האישית עם תקרת הזכוכית בארגון בו הם עובדים. מטרת הקורסים היא לתת כלים והכשרה שתאפשר היכרות עם החסמים הארגוניים בארגון ולכללי המשחק הנהוגים בו שיובילו בסופו של דבר לקידום.

נתונים על תקרת הזכוכית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקדמיה: שיעור הנשים מבין כלל הסטודנטים גדל בכל שנה ומצביע על רוב - 55% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, 60% מהסטודנטים לתואר שני ו־52.4% בתואר שלישי[דרושה הבהרה]. כאשר בוחנים את מקומן בסגל האקדמי המצב משתנה. לפי נתוני המועצה לקידום נשים במדע, במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ב־2010 25% מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות היו נשים, לעומת 38% באיחוד האירופי. מתוך חברי סגל בדרגת פרופסור מן המניין, 15% היו נשים, לעומת 19% בממוצע באיחוד האירופי. מספר הנשים החברות באקדמיה למדעים הוא שמונה מתוך 105 חברים. הסטטיסטיקה על שיעורן של נשים בסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל מביאה להעלאת השערה בדבר קיומה של תקרת זכוכית בתחום זה[28][29].

שיעור הערבים במוסדות להשכלה גבוהה נמוך אף יותר משיעור הנשים. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, רק כ-2% מהסגל הבכיר במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה הם ממוצא ערבי (הנתון כולל דרוזים). באקדמיה למדעים אין נציג ערבי אחד. 11% מהסטודנטים לתואר ראשון הם ערבים[30].

שוק העבודה: ב-2011 היו 139 אלף גברים מנהלים שמהווים 9% מכלל המועסקים ו-73 אלף נשים מנהלות שהוא 5% מכלל המועסקות. נשים היוו 34% מכלל המנהלים. קיימת עלייה הדרגתית לאורך בהשתלבותן של נשים במשרות ניהול לאורך שנים: 19% מנהלות ב-1995 ו-26% בשנת 2000[31]. במקרים רבים, נשים המשתייכות לקבוצת מיעוט סובלות מאפליה צולבת, כלומר, עובדים או מועמדים לעבודה יכולים לסבול מאפליה בעבודה עקב השתייכותם ליותר מקבוצה אחת. למשל נשים ערביות[32][33] ונשים עם מוגבלויות[34]. כאשר נשים ובני קבוצות מיעוט מתקשים להשתלב בעבודה, היכולת להגיע לעמדות בכירות צונח בצורה משמעותית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תקרת הזכוכית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Solid Investment: Making Full Use of the Nation'sS Human Capital Recommendations of the Federal Glass Ceiling Commission. Washington, D.C. November 1995
  2. ^ Louise Morley Glass Ceiling or Iron Cage: Women in UK Academia Gender, Work & Organization Volume 1, Issue 4, pages 194–204, October 1994
  3. ^ "'Why I invented the glass ceiling phrase'" (באנגלית). 13 בדצמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2020. 
  4. ^ Theresa Vargas, She coined the term ‘glass ceiling.’ She fears it will outlive her., Washington Post, ‏March 1, 2018 (באנגלית)
  5. ^ Ben Zimmer, The Phrase ‘Glass Ceiling’ Stretches Back Decades, WSJ, ‏April 3, 2015 (בAmerican English)
  6. ^ Joe Dziemianowicz, The woman behind ‘glass ceiling’ celebrates Hillary Clinton’s smashing breakthrough, nydailynews.com, ‏JUL 28, 2016
  7. ^ The Glass Ceiling » Glass Ceiling & Gender Diversity, Glass Ceiling & Gender Diversity, ‏2010-04-03 (בAmerican English)
  8. ^ Jena McGregor, Analysis | How the ‘glass ceiling’ became such a powerful — and problematic — metaphor, Washington Post, ‏June 9, 2016 (באנגלית)
  9. ^ Kimberly Ann Sisti, Glass Ceilings to Labyrinths: Where does USA Compare with Other Countries?, sites.psu.edu, ‏April 21, 2014
  10. ^ Breaking The Glass Ceiling: Good for Business, Good for America - ProQuest, search.proquest.com (באנגלית)
  11. ^ Federal Glass Ceiling Commission, Good for Business: Making Full Use of the Nation's Human Capital., web.archive.org, ‏2014-08-10
  12. ^ Federal Glass Ceiling Commission, Solid Investments: Making Full Use of the Nation's Human Capital., web.archive.org, ‏2014-11-08
  13. ^ Bloomberg Business News, A LOOK AT FINDINGS OF `GLASS CEILING' GROUP, chicagotribune.com, ‏December 4th 1994 (בAmerican English)
  14. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
  15. ^ נשים מובילות בעסקים
  16. ^ ייצוג נשים בפוליטיקה
  17. ^ יזרעלי דפנה. "המיגדור בעולם העבודה. בתוך מין, מגדר ופוליטיקה". סדרת "קו אדום", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999. מסת"ב X-‏965020136. עמודים 167-217
  18. ^ Kanter Rosabeth M., Men and Women of the Corporation, N.Y.: Basic Books, 1977.
  19. ^ בישראל, שרות קרבי בצה"ל עשוי להיות אחד הגורמים להיווצרות תקרת זכוכית במקומות עבודה מסוימים
  20. ^ לילי הלפרט-זמיר, "מי תשבור את תקרת הזכוכית?", באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, יוני 2002
  21. ^ סקר מעסיקים שוויון הזדמנויות בסקטור הפרטי והציבורי
  22. ^ נורית דוברין. "ההיבט המגדרי ניתוח גורמים לקידום במקום העבודה". הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אגף המדען הראשי. ינואר 2012
  23. ^ יהודה טרואן. "תת-ייצוג של נשים בסגל האקדמי: אמצעים להתערבות שהופעלו בארצות הברית ובאירופה". הכנסת, מרכז המחקר והמידע. 3 ביוני 2008
  24. ^ תני גולדשטיין, מנכ"ל האוצר לשעבר: "לערבים יש תקרת זכוכית", באתר ynet, 19 ביוני 2011
  25. ^ Glass Ceiling Commission - A Solid Investment : Making Full Use of the Nation's Human Capital
  26. ^ בג"ץ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל
  27. ^ הגר צמרת-קרצ'ר. "מדד המגדר אי־שוויון מגדרי בישראל 2013". "שוות", המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים. 2013
  28. ^ 2013 Women and Men at the Technion
  29. ^ מחקר של מאגר מוחות בנושא תקרת הזכוכית באקדמיה, עבור הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, 27 במרץ 2011
  30. ^ ירדן סקופ, 0 מתוך 108: באקדמיה הלאומית למדעים אין אף חוקר ערבי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2013
  31. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נשים וגברים 1990-2011
  32. ^ מאמר המערכתאפליית הנשים הערביות, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2012
  33. ^ טליה שטיינר. "התמודדות עם אפליית ערבים בשוק העבודה הישראלי". המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2013
  34. ^ אפליית אנשים עם מוגבלות במקום העבודה (הקישור אינו פעיל, 12 באוגוסט 2018)


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים קורטיזנהמטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
Womanpower logo.jpg
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל