הילד שצייר חתולים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילד מצייר חתולים על לוח byōbu במקדש הנטוש

"הילד שצייר חתולים"יפנית: 猫 を 描 い た 少年) היא אגדה יפנית, שתורגמה לאנגלית על ידי לפקדיו הרן, ופורסמה בשנת 1898, כאחת מסדרת האגדות היפניות של המוציא לאור הסגאווה טקג'ירו. מאוחר יותר הוא נכלל גם בספר האגדות היפניות של הרן.

הכותרת המקורית בכתב היד של הרן הייתה "אמן החתולים". הדפסתו על נייר רגיל כמו בשאר הסדרות לא נעשתה באישורו של הרן, וספר זה הפך לראשון מתוך חמשת כרכים שקבע הרן שהודפס על נייר קרפ.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר קטן גרו חקלאי ואשתו, שתוארו כזוג הגון. היו להם ילדים רבים וכולם היו מוצלחים בחקלאות, למעט הבן הצעיר שהוא היה אמנם אינטליגנט אך קטן ושברירי, ולא מתאים לעבודה קשה. ההורים החליטו שלילד יהיה טוב יותר שהוא יהפוך לכומר, ושלחו אותו להכשרה תחת הכומר הזקן של מקדש הכפר. אף שהילד הצטיין כתלמיד, היה לו הרגל שהוא לא היה יכול לעמוד בפניו, ציור חתולים בכל מקום, כולל בשולי הספרים הקדושים, עמודי המקדש וקירותיו. בעקבות הרגלו המגונה הילד גורש. ובעת שגירשו אמר לו הכומר: "הימנע מלישון במקומות גדולים בלילה."

העכברוש הענק שהובס על ידי החתולים המצוירים

הילד לא רצה לחזור לחווה של אביו מחשש לעונש, ובמקום זאת הוא נסע למקדש בכפר הסמוך בתקווה להתקבל שם כנזיר. הילד לא ידע שכל הנזירים שחיו שם גורשו על ידי חולדה מפלצתית וענקית, ומספר לוחמים נעלמו לאחר שניסו להרוג אותה בלילה.

הילד נכנס למקדש הנטוש והמאובק, מצא מכחול וקצת דיו, וכהרגלו החל לצייר חתולים בכל מקום.

כשהיה עייף, נזכר הילד בדברי הכומר הזקן שלא לישון במקומות גדולים, והוא טיפס לתוך ארון קטן כדי ללכת לישון. במהלך הלילה הוא שמע קולות איומים של צרחות ולחימה. כשהבוקר הגיע והוא סוף סוף יצא החוצה, הוא מגלה את גופת חולדת המפלצת. כשהוא תוהה מה יכול היה להרוג אותה, הוא שם לב שלכל החתולים שלו יש עכשיו דם על הפה. כל אנשי הכפר החלו לכבד אותו על היותו גיבור שהביס את המפלצת, והוא גדל להיות אמן מפורסם.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור זה היה ידוע מאזורי טוהוקו ועד צ'וגוקו ושיקוקו תחת הכותרת Eneko to Nezumi.[1] פרשנים מסוימים אומרים שמקורו של הסיפור הוא מאגדות עם מהמאה ה-15.

הוצע כי גרסתו של לפקדיו הרן היא סיפור חדש, ואין לה סיפור יפני מקורי. כך נטען: "במהדורה האנגלית שלו, לפקדיו הרן סיפר סיפור חדש על מגע עם יצורים מרגשים. בסיפור המקורי, הילד הופך לאב המנזר של המקדש לאחר התקרית, אך בגרסת הרן הוא ממשיך להיות אמן בעל שם."[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הילד שצייר חתולים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kang, Jihyun (康 志賢) (2006). 浮世絵に見る『東海道中膝栗毛』滑稽の旅 (特集 旅). Nihon Ukiyoe Kyōkai. Ukiyo-e Art: A Journal of the Japan Ukiyo-e Society (ביפנית). 151–152: 23.
  2. ^ "The Boy Who Drew Cats". Kyoto University of Foreign Studies Rare Books Exhibition. 2007. נבדק ב-13 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)