הילריוס מארל

הילריוס מארל (hilarius) (בערך 403-449) היה בישוף בעיר ארל. בנעוריו נכנס למנזר לרין (Lérins) שבראשו עמד באותה עת הונורטוס, ולאחר מכן ירש את מקומו כבישוף ארל בשנת 429. בעקבות אוגוסטינוס הקדוש ארגן את הכהונה בקתדרלת הבישופות שלו ל"קהילה" והקדיש חלק ניכר מזמנם לתרגול דת אסקטית. הוא החזיק בתואר המטרופוליטן של ויין ונרבונה וניסה להחל את סמכותו על פני כל הכנסיות בדרום גאליה.

הילריוס הדיח את בישוף בזאנסון כלידונוס בגלל שהתעלם מבכירותו, כביכול, ובגלל שהתיימר לתואר מטרופוליטן של בזאנסון. תלונה על כך הועלתה בפני האפיפיור לאו הראשון, שניצל את ההזדמנות כדי לחסל את הויקריה הגאלית בשנת 444. מצב זה הביא לנישולו של הילריוס מהזכות לקדש בישופים, לכנס ויעודים ולפקח על הכנסייה בפרובינציה, והאפיפיור זכה בצו מטעם ולנטיניאנוס השלישי שהקנה להוראותיו תוקף של צו מלכותי, שהפרתו תיענש על פי חוק.

הילריוס מת בשנת 449 ושמו הוכנס מאוחר יותר לרשימת המרטירים של הכנסייה ונקבע לו יום זיכרון ב-5 במאי. כמו כן מסופר שיהודי ארל שרו מזמורים בהלווייתו. במהלך חייו נודע הילריוס כלמדן וכותב רהוט וכן כאדם חנון וחסוד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הילריוס מארל בוויקישיתוף

• הילריוס מארל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)