הלל פריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב הלל פריד (ה'תקכ"ג, 1763 - ה'תקצ"ג, 1833), היה "משנה לראש הישיבה"[1] בישיבת וולוז'ין בתקופת היסוד שלה, תחת הנהגת חותנו רבי חיים מוולוז'ין,[2] ולאחר מכן כיהן כרב העיר גרודנה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניאסוויז' לרב שמחה פריד, רבה של גרודנא. נישא לאסתר בתו של רבי חיים מוולוז'ין.

כנהוג בישיבת וולוז'ין, לצד ראש הישיבה התמנה "משנה לראש הישיבה". רבי חיים מוולוז'ין מינה את חתנו הרב הלל פריד למשנהו, והוא נשא בתפקיד זה במשך עשר שנים. בכל אותן שנים מסר בקביעות שיעורים לבני הישיבה. על כך מעיד נכדו הרב חיים הלל פריד בשם אביו הרב אליעזר יצחק פריד: "וגם א"ז (אדוני זקני) הגאון מ' הלל זללה"ה הגיד השיעור בהישיבה הק' דפעה"ק עשר שנים רצופות, ומהם כמה שנים עוד בחיי חותנו הגאון רשכבה"ג אדמו"ר מהר"ח זצ"ל, כאשר כה מצאתי כתוב בין כי"ק א"א (אדוני אבי) הגאון זצ"ל בהספדו אשר ספד עליו בקהל עם בבהמ"ד דפה".[2]

לאחר פטירת אביו בשנת תקע"ג (1813), עבר לגרודנה למלא את מקומו.[3] בשל סכסוכי רבנות לא כיהנו עוד רבנים בגרודנה מאז שנת תקע"ח (1818), אלא רק דיינים,[4] ולפיכך, תוארו הרשמי של הרב פריד היה אב"ד ומו"ץ.[5]

רבי הלל פריד נפטר בב' באדר תקצ"ג (1833). על מצבתו בבית העלמין בגרודנא נכתב: "המורה לצדקה משפטי ה' ותורתו. לכס אבותיו צדיק ישר למלאותו. לצאן קדשים דלה מבאר מים חיים. בחסותו בצל קורת נפש החיים".[6]

עזבונו התורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמת הספר "חוט המשולש" כותב נכדו, הרב חיים הלל פריד: "אמנם מגודל חסידותו וענוותנותו לא רצה לכתוב חידו"ת (=חידושי תורה) שלו, כאשר כה מצאתי בין כתבי אבי הגאון וצדיק ז"ל שהגיד כן בהספדו אשר ספד עליו... ואמר לי שאף שאמר השיעור עשר שנים רצופות, ובכל יום לא הלך לשיעור בלי חידוש, אמר שמעולם היה מהדר שלא לכתוב שום חידוש, גם שלא לומר החידוש בפני רבים את מה שאמר בתוך השיעור, כי אולי זכהו ה' באיזה חידוש יותר מכפי שכלו למען זכות תלמוד תורה דרבים ואיך יתפאר בו, והחידושי תורה שאמר לכותבם הם שחידש בהיותו בהוראדנא".

בשו"ת חוט המשולש (ווילנא תרמ"ב) נדפסו שמונה תשובות שלו, הכוללות התכתבות עם הרב משה זאב מרגליות מגרודנא, מחבר מראות הצובאות. בפתיחה לספר כלולה דרשה אחת ממנו שהייתה מצויה ברשימת ההספד של בנו הרב אליעזר יצחק.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פריד הותיר אחריו את בנו הרב אליעזר יצחק פריד ראש ישיבת וולוז'ין; בנו שמחה זלמן ממריאמפולה;[7] בתו רבקה חינע; בת הנשואה לרב אליעזר הלוי מגרודנה (בנו של הרב יחזקאל מבוברויסק, ממלא מקום חותנו ברבנות בגרודנה),[8] ובת הנשואה לרב ישראל ברמן.


תקופת חייו של הרב הלל פריד על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shimon Yosef Meller, The Brisker Rav, Feldheim Publishers, 2007, page 8
  2. ^ 2.0 2.1 הרב חיים הלל פריד, הקדמת חוט המשולש.
  3. ^ ד' רבין, תולדות עדת ישראל בהורודנא, אנציקלופדיה של גלויות, כרך ט', ירושלים תשל"ג, עמ' 90.
  4. ^ ש"א פרידנשטיין, עיר גבורים, יכלכל קורות עיר הוראדנא מראשית ימי הוסדה, ווילנא תר"ם, עמ' 55.
  5. ^ שלושה ימים לפני פטירתו, בכ"ט בשבט תקצ"ג (1833), כתב הסכמה לספר לזכר לישראל מאת ידידו הרב יחיאל מיכל ממינסק, בה כתב על המחבר: "ועל ידו נתייסדה ישיבה דק"ק וואלוז'ין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדמו"ר חותני מהר"ח". בכותרת להסכמה נכתב אודותיו: "אב"ד ומ"ץ דק"ק הוראדנא". ראו גם: הרב דוד מנובהרדוק, גליא מסכת, ווילנא תר"ה, ח"ב, דף מ"ב ע"א.
  6. ^ עיר גבורים (ראו הע' 1) עמ' 77.
  7. ^ הוזכר בסיום ההקדמה לחוט המשולש; ראו גם: רשימת תורמים, רבי צבי הירש בלוך, תאמי צביה, קניגסברג תרכ"א.
  8. ^ א' שטרן, מליצי אש, א-ג, ווראנוב תרצ"ב-תרצ"ח (דפוס צילום: ברוקלין 1962), ה' אדר, סימן סב; http://benyehuda.org/kotik/ch4.html