חוט המשולש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שער הספר חוט המשולש

חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).

חלק א' כולל תשובות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגאון מווילנא ומייסד ישיבת וולוז'ין. חלק זה הוא בין כתביו הבודדים של ר' חיים בנוסף לספרים הידועים שנשתמרו יותר כגון נפש החיים ורוח חיים. החלק הראשון של השו"ת מכיל הרבה חלקים סתומים. לדוגמה בסימן א' בחלק א', לא ידועה מהי השאלה והעורך מנסה להעריך על פי התשובה של ר' חיים מהי השאלה. בסימן ב' בחלק א' אין ודאות שר' חיים מוולוז'ין כתב אותה, היות שהוא אינו חתום על התשובה, אם כי העורך מעריך כי הוא כתב אותה ומבסס את דבריו על סגנון הלשון והכתיבה של ר' חיים. דוגמה נוספת לחוסר הבהירות של הדברים מופיעה בסימן ג', בו לא ידוע מי מקבל את התשובה, מי שאל אותה. בחלק הראשון יש סימנים רבים בהם נידונים נושאים הידועים בחלק אבן העזר של השולחן ערוך, עגונות, גיור, קידושין וגיטין. החלק הראשון המיוחס לר' חיים יש כ"ח סימנים.

חלק ב' כולל תשובות של ר' הלל פריד, חתנו של ר' חיים מוולוז'ין, מגיד שיעור בישיבת וולוז'ין ורב בגרודנה. החלק השני פותח בשורה קצרה המודיעה למעשה את השינוי בכותב התשובות: "שאלות ותשובות חוט המשולש מהגאון ר' הלל זצ"ל". לשינוי יש השלכות על הקורא מבחינת סגנון הקריאה וכמו כן משפיע על המעמד ההלכתי של התשובה שכן זה דור שני לרב חיים. כמו בחלק הראשון יש מספר קטעים חסרים. חלק זה הוא קצר בהרבה מהחלק הראשון, וכולל בתוכו שמונה סימנים בלבד.

חלק ג' כולל תשובות של ר' אליעזר יצחק פריד, חתנו של ר' יצחק מוולוז'ין, בנו של ר' חיים מוולוז'ין, וראש ישיבת וולוז'ין אחרי פטירת חותנו. החלק השלישי הוא החלק הגדול ביותר משלושת החלקים מבחינת כמות התוכן שבו. עובדה זו, היא כמובן בגלל התקופה היותר מאוחרת בה נכתבו הסימנים ההבדל של עשרות שנים. כמו החלק השני כך גם החלק השלישי נפתח במשפט קצר המורה על שינוי הכותב ועל המעבר מר' הלל לר' "אליעזר יצחק".

בשלושת החלקים כמעט ואין סוגיות או שאלות בנושאי אורח חיים. רוב השאלות והסימנים עוסקים בדיני אבן העזר, חושן משפט ויורה דעה. במקומות בהם השאלות והתשובות מופיעות במלואן, ניתן לראות ששלושת המשיבים קבלו שאלות מכל רחבי אירופה. עובדה זו, מעידה גם על מרכזיותה של ישיבת וולוז'ין ועל המרכז התורני הגדול שהיה באירופה במאה ה-19. המייחד את השו"ת הוא שנכתב על ידי שלושה אנשים שונים, אם כי כולם באים מאותו ישיבה ובעלי השקפות עולם דומות, דבר זה לא נפוץ ששלושה כותבים חיבורים תורניים, ושלושת החיבורים נכנסים תחת אותה כריכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]