הלן פקסטון בראון
 | |
| לידה |
1876 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
1956 (בגיל 80 בערך) גלאזגו, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של גלאזגו |
  | |
הלן פקסטון בראון (באנגלית: Helen Paxton Brown; 1876–1956), הידועה גם בשם "נל", הייתה אמנית הקשורה ל"בנות גלאזגו". נולדה בהילהד, גלאזגו לאב סקוטי ולאם אנגלית.[1] היא בילתה את רוב חייה בגלאזגו. התפרסמה בעיקר בזכות הציור והרקמה שלה היא גם עבדה במגוון מדיומים כמו עור, כריכת ספרים וגם חרסינה צבועה.
השכלה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראון למדה בבית הספר לאמנות של גלאזגו (GSA) מ-1894 עד 1901 בניהולו של פרנסיס ניוברי.[2] היא הייתה תלמידה של אן מקבת' ב-GSA ולאחר מכן המשיכה ללמד רקמה אמנותית ב-GSA מ-1904 עד 1907 וכריכת ספרים מ-1911 עד 1913. שם פגשה את חברתה הטובה ג'סי מריון קינג שאיתה חלקה דירת סטודיו ברחוב סנט וינסנט 101, גלאזגו מ־1898 עד 1907 כשקינג התחתנה החברות של הנשים המשיכה והתחזקה, למרות המסלולים השונים של הקריירה שלהן. שתי הנשים דגמנו לעיתים קרובות זו לזו והיו חברות בלתי נפרדות במהלך השנים.[3]
לאחר בית הספר לאמנות, בראון נסעה לפריז כדי להשתתף בשיעורי רישום והייתה מעריצה של הסגנון החופשי של האימפרסיוניסטים הצרפתיים והמשיכה לבקר בפריז לאורך הקריירה שלה. בעבודתה היא מציירת בעיקר אנשים שנהנים מהחיים, לוכדת אווירה וסצנות בתי קפה, אבל היא גם ציירה נופים ופרחים.
היא מצוטטת כאומרת שבחרה ברקמה כי נהנתה "לשחק בצבע", אך גם כי היא תימכר כ"אמנות למען האמנות".[4] היא הייתה מלאת חיים ונודעת בחכמתה השנונה.[5]
בשנות ה-1900 פטריק גדס ופרנסיס ניוברי הובילו מספר תחרויות סקוטיות הקשורות לאירועים פאן-קלטיים בהשתתפות מגוון מעצבי אומנויות ואומנות מאדינבורו וגלאזגו. הלן פקסטון בראון הייתה מעורבת בהפקת התחרות ה"היסטורית" באוניברסיטת גלאזגו.[6]
המשך חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בראון הצטרפה ל"אגודת האמנים של גלאזגו" (שנוסדה על ידי הרופא אלכסנדר פרו, בעלה של הציירת בסי מקניקול) שאליה יכלו נשים להצטרף בניגוד למועדון האמנות של גלאזגו שכלל רק גברים. האגודה סיפקה אלטרנטיבה לאותם ציירים שלא היו מרוצים מממסד האמנותי בגלאזגו. היא גם הייתה חברה באגודת גלאזגו של אמניות משנת 1905 והפכה לחברת כבוד ב-1948, שם ניתן היה למצוא את עבודתה מוצגת לעיתים קרובות, כמו גם במכון לאמנות של גלאזגו.
משנות ה-20 החלה בראון להשתמש בצבעים בהירים ובעיצובים נועזים יותר הן בציור והן ברקמה שלה. התפתחות זו הוצגה בתערוכה משותפת עם ג'סי מריון קינג בתערוכה של אגודת האמניות בגלאזגו, באפריל 1931 בשם "אביב בשלושה חדרים".[7] התערוכה לא רק הציגה את ציוריהן אלא הראתה אותן משתלטות על שלושה חדרים שהיו מעוטרים בצבעים צהובים וקרמים בהירים. צבעים אלה הציגו עיצוב שונה לבית, בניגוד מוחלט לסגנון של רהיטים כהים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Moffat, Nan Muirhead (1982). Round the studios 1939: Portraits if twelve lady artists at work. Milngavie: Heatherbank Press.
- ^ Scotland, National Galleries of. "Helen Paxton Brown − b − Artists A-Z − Online Collection − Collection − National Galleries of Scotland". www.nationalgalleries.org. Retrieved 25 January 2016.
- ^ Burkhauser, Jude (2001). 'Glasgow Girls' Women in Art and Design 1880-1920. Cannongate Books
- ^ Moffat, Nan (1982). Round The Studios 1939: Portraits of Twelve Lady Artists at Work. Milngavie: Heatherbank Press.
- ^ Arthur, Liz (2010). Glasgow Girls: Artists and Designers 1890-1930. Scotland: Kircudbright 2000 ltd. p. 58
- ^ Cumming, Elizabeth (2006). Hand, Heart and Soul: The Arts and Crafts Movement in Scotland. Birlinn.
- ^ Burkhauser, Jude (1990). Glasgow Girls: Women in Art and Design 1880-1920. Canongate. p. 173.