פטריק גדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סר פטריק גדס
Sir Patrick Geddes
Patrick Geddes (1886).jpg
גדס, 1886
לידה 2 באוקטובר 1854
בולטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באפריל 1932 (בגיל 77)
מונפלייה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביולוגיה
ארצות מגורים סקוטלנד, הודו
מקום לימודים בית הספר המלכותי למכרות, אימפריאל קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תכנון ערים, וביניהם תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר

סר פטריק גדס (אנגלית: Sir Patrick Geddes; ‏2 באוקטובר 1854 - 17 באפריל 1932) היה ביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך. תכנן את רחובות העיר תל אביב בראשית דרכה, והיה שותף לתוכנית גדס-אשבי למתאר של ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדס למד ביולוגיה בלונדון ובין מוריו היה תומאס האקסלי. בהיותו בן 34 פרסם את ספרו הראשון, "האבולוציה של מין", ומונה למרצה באוניברסיטת סקוטלנד שבה כיהן במשך 30 שנה.

גדס הוא מאבות התכנון האורבני המודרני, המושתת על יסודות חקר החברה והפרט, הטופוגרפיה והאקלים. בשנת 1904 פרסם את מסקנות מחקריו תחת השם "פיתוח העיר" ובהמשך ב-1911 ארגן תערוכה נודדת. בשנת 1915 התפרסם ספרו "העיר והאבולוציה". בגיל 65 פרש מהאוניברסיטה והוזמן להודו על מנת לעמוד בראש המגמה לסוציולוגיה ואזרחות באוניברסיטת מומבאי.

בטרם צאתו להודו התבקש על ידי ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההנהלה הציונית, לבקר בירושלים כדי לסייע בתכנון האוניברסיטה העברית. בשנת 1925, בגיל 71, הוזמן שנית לירושלים ובזכות יחסיו הטובים עם ההנהלה הציונית, הממשל הבריטי וראשי הקהילה הערבית בארץ נתבקש להגיש את המלצותיו לפיתוח אזור מסילת הברזל בין יפו ותל אביב. במקביל הוזמן להכין תוכנית אב לתל אביב על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף, תוכנית לפיתוח צפונה של העיר אשר זכתה לכינוי "תוכנית גדס".

על שמו של פטריק גדס קרוי "מכון גדס למחקרים אורבניים" באוניברסיטת דנדי בסקוטלנד. בתל אביב קרויה על שמו כיכר קטנה במפגש כביש איילון ודרך חיל השריון. במקום נקבע שלט אבן צנוע המנציח את פועלו בתכנון העיר.

נכדתו, אן גדס, נישאה לסטודנט ישראלי שלמד בסקוטלנד, בנימין שליט. שאלת הלאום של ילדיהם הייתה נושאו של בג"ץ שליט. בנימוקים להכרה בילדים כבני הלאום היהודי הובא גם פועלו של הסב, פטריק גדס[1].

שלט הנצחה בתל אביב

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריק גדס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 58/68 בנימין שליט נ' שר הפנים, פ"ד כג(2), עמ' 537
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא אדריכלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.