מלחמת העצמאות של אינדונזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת העצמאות של אינדונזיה
תאריכי הסכסוך 29 בספטמבר 194527 בדצמבר 1949 (4 שנים ו־12 שבועות)
מקום אינדונזיה
עילה הכרזת העצמאות האינדונזית
תוצאה ניצחון צבאי הולנדי, ניצחון פוליטי של אינדונזיה, הקמת אינדונזיה כמדינה עצמאית
הצדדים הלוחמים

אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה

הולנדהולנד הולנד

סיוע צבאי:
בריטניהבריטניה בריטניה (עד 1946)
הראג' הבריטיהראג' הבריטי הראג' הבריטי (עד 1946)
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה (עד 1946)


יפןיפן יפן (עד 1946)

כוחות

אינדונזיה: כ-175,000 חיילים

הולנד: כ-365,000 חיילים

אבדות

אינדונזיה: 45,000 עד 100,000

980 חיילים בריטים, 4,585 חיילים הולנדים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת העצמאות של אינדונזיהאינדונזית: Perang Kemerdekaan Indonesia) היה סכסוך מזוין ומאבק דיפלומטי בין הרפובליקה של אינדונזיה לממלכה ההולנדית כמו גם מאבק סוציאלי פנימי בתקופת אידונזיה הפוסט-קולוניאליסטית של אחרי המלחמה. המלחמה החלה עקב הכרזת העצמאות של אינדונזיה ב-1945 ונמשכה עד הכרתה של הולנד באינדונזיה בסוף 1949. המאבק בן ארבע השנים כלל לחימה ספורדית אך עקובה מדם ושינויים בחברה האינדונזית ושתי התערבויות דיפלומטיות בינלאומיות משמעותיות. כוחות צבא הולנדיים הצליחו לשלוט בערים הגדולות ובמרכזי תעשייה חשובים אך נכשלו מלעשות כן באזור הכפרי. עד 1949, הלחץ הבינלאומי על הולנד כמו גם הקיפאון הצבאי הוביל להכרה בעצמאות אינדונזיה. מלחמת העצמאות סימנה את סוף השלטון הקולוניאלי באיי הודו המזרחיים ההולנדיים חוץ מגינאה החדשה ההולנדית. המלחמה גם שינתה את המבנה החברתי באינדונזיה והובילה להפחתה בכוח של חלק מהשליטים המקומיים, הרג'ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.