המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית
Bredael Schlacht bei Peterwardein.jpg
קרב פטרוברדין
תאריך התחלה: 1716
תאריך סיום: 1718
משך הסכסוך: כשנתיים
מקום: סרביה, בוסניה, באנאט וטרנסילבניה
תוצאה: שלום פוז'ארוואץ
הצדדים הלוחמים

ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג  ממלכת הבסבורג

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית

מפקדים

ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג הנסיך אויגן מסבויה

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית סילחדר דמט עלי פאשה
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית חאקי חליל פאשה

התוצאות של שלום פוז'ארוואץ

המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית התנהלה בין אוסטריה לבין האימפריה העות'מאנית. הסכם קרלוביץ שנחתם בשנת 1699 לא היה מקובל על האימפריה העות'מאנית, ושתים עשרה שנים לאחר מכן, החלו העות'מאנים במסע נקמה על התבוסה שלהם בקרב וינה בשנת 1683. ראשית, הווזיר הגדול בלטצ'י מהמט הביס את צבא האימפריה הרוסית בפיקודו של פיוטר הגדול במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711). לאחר מכן, במהלך המלחמה הוונציאנית-עות'מאנית (1714–1718), כבש הווזיר הגדול סילחדר דמט עלי פאשה מחדש את מוראה מהרפובליקה של ונציה בשנת 1715. כתגובה, אוסטריה, שהייתה ערבה בהסכם קרלוביץ, איימה על האימפריה העות'מאנית, ובתגובה האימפריה העות'מאנית הכריזה מלחמה נגד אוסטריה.

בשנת 1716, הנסיך אויגן מסבויה, ניצח את העות'מאנים בקרב פטרוברדין, ובאוקטובר אותה שנה כבש את הבאנאט ואת בירתו טימישוארה. בשנה לאחר מכן, אחרי שהאוסטרים כבשו את בלגרד, העות'מאנים ביקשו שלום ובשנת 1718 נחתם שלום פוז'ארוואץ[1] על פי ההסכם שמרו האוסטרים על שליטתם בבלגרד, ובנוסף ההסכם אישר פעם נוספת את שליטתם בשטחים שהם קיבלו בשנת 1699, והשאיר את העות'מאנים עם שליטה על הגדה הדרומית של הדנובה. המלחמה הובילה לאבדן של נחלות אוסטריות באיטליה לטובת ספרד, אשר ניצלה את מיקוד האוסטרים בבלקן, ובעקבות כך פרצה מלחמת הברית המרובעת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ingrao, Charles; Samardžić, Nikola; Pešalj, Jovan, eds. (2011). The Peace of Passarowitz, 1718. West Lafayette: Purdue University Press.