המספר (מועדון קרב)
| שם ספר | מועדון קרב |
|---|---|
| שם סרט | מועדון קרב (סרט) |
| יוצרים |
צ'אק פלאניוק  |
| גילום הדמות | אדוארד נורטון |
| מידע | |
| אזרחות |
ארצות הברית |
  | |
המספר הוא דמות בדיונית והפרוטגוניסט וגם האנטגוניסט הראשי ברומן "מועדון קרב" מאת צ'אק פלאניוק משנת 1996, בעיבוד הקולנועי מ-1999, ובספרי הקומיקס "מועדון קרב 2" ו"מועדון קרב 3". הדמות מתוארת כסובל מאינסומניה ובעלת אישיות מפוצלת. במהלך היום, הוא מופיע כדמות חסרת שם שניתן לכנותה "כל-אדם" (בזיכוי הסרט הוא נקרא "המספר"), ואילו בלילות, במהלך התקפי האינסומניה שלו, הוא הופך לטיילר דרדן הכריזמטי והכאוטי.
בשנת 2008 נבחר טיילר על ידי מגזין אמפייר לדמות הקולנועית הגדולה בכל הזמנים[1], זמן קצר לאחר ש"מועדון קרב" נבחר על ידי קוראי המגזין לסרט העשירי הטוב ביותר בכל הזמנים.
הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרדף אחר אושר (1995)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המספר הופיע לראשונה בסיפור קצר בן שבעה עמודים באסופת הסיפורים "Pursuit of Happiness" משנת 1995.[2] סיפור זה הפך מאוחר יותר לפרק שש ברומן "מועדון קרב", שפורסם בשנת 1996.[3]
מועדון קרב (1996)
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומן משנת 1996, המספר מתואר כאדם ממוצע מהמעמד הבינוני המועסק בחברת רכב לא מזוהה, בה הוא בודק תאונות רכב כדי להחליט אם דגם מסוים צריך להיקרא לתיקון. הוא סובל מאינסומניה ודיכאון ומתחיל לבקר בקבוצות תמיכה לחולים במחלות שאינו סובל מהן בעצמו. הביקורים הללו מאפשרים לו חוויית קתרזיס, שמסייעת לו לישון. כאשר מתחזה בשם מרלה סינגר מתחילה להופיע בקבוצות, תחושת האופוריה שלו נשברת והאינסומניה חוזרת.
המספר פוגש את טיילר דרדן בטיסה, ועובר לגור איתו לאחר שהדירה שלו נהרסת בפיצוץ מסתורי. השניים מקימים את "מועדון קרב", מפגש שבועי בו הם וגברים נוספים נלחמים קרב מגע. לאחר שמרלה מתקשרת לדירתם ומאיימת להתאבד, היא מתחילה רומן עם טיילר, מה שמבלבל את המספר. טיילר מקים ארגון דמוי כת בשם "פרויקט מהומה" כדי לקדם את רעיונותיו האנטי-צרכניים. עם הזמן המספר מתחיל להרגיש אי-נוחות מפעולותיו ההרסניות של הארגון.
המספר מגלה שהוא וטיילר הם למעשה אותו אדם, ותודעתו יצרה אישיות חדשה שיכולה לברוח מהבעיות שפקדו את חייו. טיילר מתכנן להרוס גורד שחקים ומוזיאון לאומי באמצעות פצצות תוצרת בית, ולמות יחד עם המספר כשהוא הופך לקדוש מעונה. המספר מנסה לעצור את טיילר ובסופו של דבר מטפס לגג הבניין, שם טיילר מחזיק אותו באיומי אקדח. כשהמרלה מגיעה לגג עם אחת מקבוצות התמיכה, טיילר נעלם, משום שהוא היה "הזיה שלו, לא שלה".[4]
עם היעלמותו של טיילר, המספר מחכה לפיצוץ שימית אותו, אך הפצצה אינה פועלת משום שטיילר ערבב קרוסין בחומר הנפץ. המספר יורה בעצמו, שורד ומגיע לבית חולים פסיכיאטרי. הוא מאמין שהוא נמצא בגן עדן ומדמיין ויכוח עם אלוהים על טבע האדם. הרומן מסתיים כשהמספר פוגש בעובדי בית החולים, שהם למעשה חברי "פרויקט מהומה".
המספר אינו נקרא בשם ברומן, אך לעיתים מכונה "ג'ק", בשל ציטוטים כגון "אני הוא [שם האיבר] של ג'ק". ציטוטים אלו מתייחסים לקריאת המגזין Reader's Digest, שבו איברי הגוף מתארים את עצמם בגוף ראשון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sciretta, Peter (1 בדצמבר 2008). "Empire's The 100 Greatest Movie Characters of All Time". SlashFilm. נבדק ב-6 באוגוסט 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Linny Stovall, ed. (ביוני 1995). Pursuit of Happiness: A Left Bank Book (First ed.). Blue Heron Publishing. ISBN 0936085304.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Chuck Palahniuk (17 באוגוסט 1996). Fight Club: A Novel (1st ed.). W. W. Norton & Company. ISBN 0393039765.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Palahniuk, Fight Club, 1999, p. 195.