המפרי או'לירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המפרי או'לירי

סר המפרי פרנסיס או'ליריאנגלית: Humphrey Francis O'Leary;‏ 12 בפברואר 188616 באוקטובר 1953) היה הנשיא השביעי של בית המשפט העליון של ניו זילנד בין השנים 19461953.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרי או'לירי נולד ברובע רדוודטאון שבעיר בלנהיים שבצפון האי הדרומי. אביו, שהיה מהגר אירי, היה נפח במקצועו. כאשר שמע אביו של המפרי שבנו מתרשל בלימודיו בבית הספר הקתולי המקומי, הוא שלח אותו לבית הספר הציבורי במסטרטון. מאותה עת, אף על פי שהוא נותר נאמן לכנסייה הקתולית, המשיך המפרי או'לירי ללמוד בבתי ספר של המדינה. ב-1899 הוא זכה במלגה של מועצת החינוך של ולינגטון ובמלגת המלכה שאפשרו לו להתקבל ללימודים בקולג' ולינגטון. שם יכולותיו האקדמאיות, אישיותו החברתית והצטיינותו בספורט הפכו אותו לסטודנט פופולרי. מלגת המלכה מימנה עבורו גם שכר לימוד לשלוש שנים באוניברסיטה וב-1902 הוא התקבל ללימודי משפטים בקולג' ויקטוריה.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1908 סיים או'לירי לימודי בוגר במשפטים ובשנה שלאחר סיום לימודיו הוא ייצג את נבחרת הרוגבי של אוניברסיטת ניו זילנד. בתחילת דרכו הוא עבד במשרד עורכי הדין "ווילפורד את לוי" ולאחר מכן הוא פתח משרד בשותפות עם חבר לספסל הלימודים, פרנק קלי בשם "או'לירי את קלי". ב-1919 הוצע לו להצטרף למשרד עורכי דין מוולינגטון בשם "בל גלי".

בין השנים 19211922 שימש או'לירי בתפקיד נשיא אגודת המשפטנים של ולינגטון ובין השנים 19351946 כנשיא לשכת עורכי הדין של ניו זילנד. כמו כן הוא היה חבר במועצה של קולג' ויקטוריה ובסנאט של אוניברסיטת ניו זילנד.

משנת 1946 ועד למותו ב-1953 הוא כיהן כנשיא בית המשפט העליון של ניו זילנד.

כיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

או'לירי מונה להיות פרקליט הכתר בשנת 1935. בשנת 1947 הוענק לו תואר אביר מפקד של מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש ובשנת 1948 הוענק לו תואר מנהל כבוד של האינר טמפל בלונדון.

משפחתו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1912 נשא אולירי לאישה את ליליאן גלגר. לזוג נולד בן אחד. סר המפרי או'לירי מת באוקלנד ב-1953 בגיל 67.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]