המצב הזר
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
המצב הזר הוא ניסוי מחקרי שנערך בשנת 1978 על ידי מרי איינסוורת' כדי להוכיח ולפתח את תאוריית ההתקשרות של בולבי בניסוי יצרה איינסוורת' מבחן שנועד לאבחן ולסווג את מודל העבודה הפנימי של התינוק.
על הניסוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבחן מתבצע בסוף שנת החיים הראשונה של הילד, בה התגבש מודל העבודה שלו, ומבוסס על ההנחות התאורטיות כי מערכת ההתקשרות הנה הישרדותית בבסיסה ולכן תיחשף במלוא עצמתה במצב של מצוקה ופחד וכן כי לילדים המפתחים התקשרות תקינה להוריהם, משמשים ההורים "בסיס בטוח" שממנו אפשר לצאת לחקירת הסביבה, מה שיסלול דרך להתקדמות קוגניטיבית ורגשית. כאשר הבסיס הזה אינו בטוח עבור הילד, עלולים להיווצר דפוסים של התקשרות לא בטוחה, אשר עלולים להשפיע רבות על הילד ועל המשך חייו.
למבחן ארבעה שלבים:
- האם והתינוק מוכנסים לחדר עם צעצועים
- אישה זרה מצטרפת לחדר
- האם יוצאת מהחדר
- לאחר זמן מה האם חוזרת לחדר.
על פי התנהגותו ותגובותיו של התינוק, נקבע סגנון ההתקשרות שלו.
במהלך כל אפיזודה נבדק האיזון בין התנהגויות ההתקשרות של התינוק לבין ההתנהגויות החקרניות שלו במצבי דחק. הניסוי נערך כך שהלחץ על התינוק הלך וגבר באופן הדרגתי וגרם לו לבטא התנהגויות התקשרות בעצמה הולכת וגוברת. החוקרים צפו כיצד מווסת התינוק את תחושות המצוקה שלו בעזרת ההתקשרות לאמו וכיצד הוא משתמש באמו כבסיס בטוח שממנו הוא יוצא למסעות מחקר בסביבה החדשה שכללה אנשים זרים. כמו כן הם צפו בתגובות התינוק לפרידה מהאם ולפגישה המחודשת אתה.
איינסוורת' סיווגה את התינוקות לפי התנהגותם בניסוי זה וקבעה כי קיימים 3 סוגים של סגנונות התקשרות המקבילים לחלוקה שמצא בולבי: סגנון בטוח, סגנון חרד אמביוולנטי וסגנון חרד נמנע.
איינסוורת' מצאה שיש קשר ישיר בין סגנון ההתקשרות של התינוק לבין ההתנהגות של האם כלפיו. נמצא כי אמהות לילדים שסווגו כבטוחים התאפיינו ברגישות ובתגובתיות לילדיהם. הן היו חמות וקרובות אך יחד עם זה לא חודרניות והגיבו ביעילות ובתכליתיות למצוקת ילדיהן. אמהות לילדים שסווגו כנמנעים נטו לדחות את ניסיונות ההתקרבות של ילדיהן ולא היו רגישות לאיתותיו. הן לא הגיבו לילד וצרכיו ונהגו באדישות ובכעס עצור כלפיו. אמהות לילדים חרדים אמביוולנטיים לא נטו לדחות את ילדיהן אך נמצאו כחסרות רגישות לאיתותיו, לא עקביות למילוי צרכיו ובהיענותן לניסיונות ההתקרבות מצידו.
בנוסף תגובות התינוק שונות מתרבות לתרבות, כך למשל בקרב תינוקות ממשפחות יפניות מסורתיות לתינוק קשה מאוד עם הפרידה אך עדיין אין זה אומר שמדובר בתינוק חרד, אלא סיבת הקושי שלו היא בכך שבתרבות היפנית מסורתית תינוקות כמעט ואינם נפרדים מהאמא ובשל כך הוא כמעט ולא התנסה בפרידה.
סגנונות התקשרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התקשרות בטוחה - תינוקות שבחנו את הצעצועים בעצמם אך בדקו מדי פעם שהאם נמצאת, הגיבו בסקרנות ובחשש כלפי הזרה והעדיפו בבירור את האם על פניה. כמו כן, הם היו במצוקה סבירה כשאמם יצאה, הפגינו סימני מחאה עם הפרידה ממנה (תרעומת או בכי) ושמחו מאוד כשהיא חזרה (הושיטו זרועות פתוחות, התכרבלו בזרועותיה, התנחמו ונרגעו בקלות). הם בטאו את רצונם בקרבתה של האם ומורגש היה שנוכחותה מעניקה להם ביטחון ומאפשרת להם מידה רבה של עצמאות. לפי איינסוורת', לתינוקות אלו היה מודל עבודה של ניסיונות חיפוש קרבה מוצלחים. הם הפגינו ביטחון בנגישות ובתגובתיות של האם והיעדר חרדה מפני אפשרות של פרידה ממנה. תינוקות אלו הראו פעילות תקינה של מערכת ההתקשרות.
- התקשרות חרדה אמביוולנטית (לא עקבית, לא צפויה) - תינוקות אלו חששו לבדוק את הצעצועים בעצמם. הם היו מרוכזים מאוד באם ונצמדו אליה, סבלו מנוכחותה של הזרה ולא רצו לשחק בנוכחותה. מצוקתם גברה כאשר אמם יצאה (ניכרו חרדה, עצבנות ולעיתים קרובות בכי חזק ומתמשך). האפיון העיקרי שלהם היה היחס האמביוולנטי לאם כשהיא חזרה. הם לא יכלו להסתיר את הכעס והחשש והתקשו להתקרב אליה. הם הביעו רצון שהאם תרים אותם אך כשהיא עשתה זאת הם התרחקו ממנה, הכו אותה והתנגדו לניסיונותיה להרגיע אותם. לפי איינסוורת' תגובות אלו נבעו מחוסר הביטחון של התינוקות בנגישותה של האם ובקבלתה את ניסיונות ההתקרבות שלהם. תינוקות אלו הראו הפעלת יתר של מערכת ההתקשרות.
- התקשרות חרדה נמנעת - תינוקות שנראו עצמאים. הם בחנו את הצעצועים מבלי לחפש את האם ולעיתים אף היה נראה שהם מתרכזים בהם על מנת להימנע ממנה. הם הפגינו רתיעה מהזרה וכעס על הפרידה מהאם אך נשארו אדישים גם כשהיא חזרה והתעלמו ממנה בצורה הפגנתית למרות שבדיקה של דפיקות הלב שלהם הוכיחה שהייתה לעזיבתה השפעה חזקה עליהם. הם מיעטו מאוד לחפש את קרבת אמם ואת מגעה. מיעטו לבכות ולעיתים קרובות נמנעו מקשר עין עם האם ומקרבה פיזית אליה. לפי איינסוורת' תגובות אלו נבעו מחוסר ביטחון בנגישות של אמם ובתגובתיות שלה. תינוקות אלו הראו תת-פעילות של מערכת ההתקשרות.
- התקשרות לא מאורגנת - בשלב מאוחר יותר התווסף סגנון התקשרות נוסף המאפיין תינוקות שלא ניתן לסווגם לאחת משלוש הקבוצות בסיטואציית הזר. סגנון זה נקרא "סגנון בלתי מאורגן" ואופיין על ידי מרי מיין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ההתנהגות של פעוטות אלו בזמן פרידה או מפגש מחודש עם האם מאופיינת בחוסר עקביות ובתנודות אקראיות בין חרדה והימנעות. תינוקות אלו עשויים למשל להתקרב אל האם ולעצור באמצע הדרך. תינוקות אלו הראו פעילות לא סדירה של מערכת ההתקשרות.