המצור על שגרירות גרמניה המערבית בסטוקהולם

המצור על שגרירות גרמניה המערבית בסטוקהולם
תאריך 24 באפריל 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום שגרירות גרמניה בסטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה list of diplomatic missions of Germany עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°20′04″N 18°06′23″E / 59.334544°N 18.106378°E / 59.334544; 18.106378
סוג משבר בני ערובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע Commando Holger Meins עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת סטוקהולם רגילה)
 
בניין שגרירות גרמניה המערבית
בניין שגרירות גרמניה המערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
השגרירות הגרמנית בסטוקהולם

המצור על שגרירות גרמניה המערבית בסטוקהולם אירע ב־24 באפריל 1975, כשקבוצת חמושים שהשתייכו לסיעת הצבא האדום השתלטה על שגרירות גרמניה המערבית בסטוקהולם, שוודיה. הקבוצה הוציאה להורג חלק מבני הערובה, ואיימו לרצוח את השאר אם לא ישוחררו חברי הארגון הכלואים בגרמניה המערבית. האירוע הסתיים כאשר אחד הטרוריסטים פוצץ בטעות את מטעני ה-TNT שהטרוריסטים החזיקו במקום. שניים מהטרוריסטים מתו, והשאר נפצעו קשה.

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באפריל 1975 נכנסו שישה אנשים חמושים לשגרירות גרמניה המערבית בסטוקהולם. חברי הקבוצה היו: קרל היינץ דלו, זיגפריד האוזנר, אנה-אליס קראבה, ברנהרד רסנר, לוץ טאופר ואולריך וסל. חברי הקבוצה השתייכו לסיעת הצבא האדום, וכינו את עצמם "קומנדו הולגר מיינס", על שמו של הולגר מיינס – איש סיעת הצבא האדום שמת במהלך שביתת רעב בכלא ויטליך ב-9 בנובמבר 1974. חברי הקבוצה כבשו במהירות את השגרירות ולקחו בשבי 13 פקידים כולל השגריר היינץ דיטריך סטוקר.[1]

משטרת שוודיה כיתרה במהירות את מתחם השגרירות. הטרוריסטים הזהירו את השוטרים השוודים לסגת, אחרת יוציאו להורג את בני הערובה. השוודים סירבו להתרחק, והטרוריסטים ירו למוות בנספח הצבאי אנדראס פון מירבאך. החוטפים דרשו לשחרר את כל חברי סיעת הצבא האדום הכלואים בגרמניה, ואיימו שאם המשטרה השוודית תנסה לפרוץ לבניין, הם יפוצצו אותו באמצעות 15 ק"ג TNT.[2] קנצלר גרמניה הלמוט שמידט הודיע שהוא מסרב לנהל משא ומתן עם החוטפים, ובתגובה רצחו הטרוריסטים את הנספח הכלכלי של השגרירות. הם הודיעו כי יוציאו להורג בן ערובה אחד בכל שעה עד שייענו דרישותיהם.

הכוחות המיוחדים של משטרת שוודיה החליטו לנסות להסתער על הבניין למרות הסיכון, אולם עוד בטרם הספיקו לעשות זאת, נשמעה סדרה של פיצוצים. התברר שהטרוריסט אולריך וסל הפיל בטעות רימון יד ליד חומרי הנפץ וגרם בכך לפיצוץ של רוב המבנה. וסל מת במקום, ושאר בני הערובה והטרוריסטים נכוו קשות.[3]

שרת העבודה השוודית אנה-גרטה לייון החליטה להסגיר את שאר הטרוריסטים לגרמניה המערבית עוד באותו היום. אחד מהם, זיגפריד האוזנר, מת מפצעיו בכלא שטמהיים.[4] בעקבות כך, קיבלה לייון איומים רבים על חייה, בין היתר מצד קבוצת טרוריסטים שכינתה את עצמה "קומנדו זיגפריד האוזנר". בשל האיומים שירות הביטחון השוודי - הסאפ"ו, החל לאבטח את לייון באופן קבוע. במאי 1977, קבוצת טרוריסטים שהונהגה בידי נורברט קרוכר ניסתה לחטוף את לייון. הניסיון סוכל בידי המאבטחים שלה.

המצור על השגרירות חשף רשת שלמה של אנשי סיעת הצבא האדום שפעלה בשוודיה ובדנמרק, וכ-20 איש נעצרו בימים שלאחר מכן.[5] הועלו השערות שאנשי הארגון עומדים אף מאחורי רצח אולוף פלמה ב-1986.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]