קנצלר גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קנצלר גרמניה
Kanzler
Bundesadler Bundesorgane.svg
עיט הפדרציה
סמל ממשלת גרמניה
Angela Merkel Juli 2010 - 3zu4.jpg
איוש נוכחי:
אנגלה מרקל
מאז 22 בנובמבר 2005
דרכי מינוי נבחר בבחירות פדרליות
תחום שיפוט גרמניה גרמניהגרמניה
מושב המשרה ברלין
משך כהונה קצוב 4 שנים
ייסוד המשרה 1871
איוש ראשון אוטו פון ביסמרק

ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר. בין השנים 1871 ל-1945 המשרה נקראה רייכסקנצלרגרמנית: Reichskanzler ; משמע: קנצלר של הרייך), אך אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה הפכה לרפובליקה פדרלית ועל כן שונה שם המשרה, ומאז ועד היום שמה הוא בונדסקנצלרגרמנית: Bundeskanzler; משמע: קנצלר פדרלי).

מקורו של המונח, המתועד לראשונה בימי הביניים, הוא במילה הלטינית cancellarius.

רייכסקנצלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העולם הראשונה, נקראה משרת ראש ממשלת גרמניה בשם "רייכסקנצלר", שמשמעותו היא "קנצלר קיסרי" או "קנצלר של הרייך". באימפריה הגרמנית של 1871, הרייכסקנצלר לא נבחר על ידי הפרלמנט (רייכסטאג), ולא נשא באחריות כלפיו. במקום זאת, הוא מונה על ידי הקיסר. בשל כך לא ניתן לקרוא לאימפריה הגרמנית דמוקרטיה, גם אם הרייכסטאג היה פרלמנט נבחר.

מצב עניינים זה השתנה רק ב-29 באוקטובר 1918 בתיקון שהוכנס לחוקת 1871. עם זאת, השינוי לא יכול היה למנוע את התפרצותה של מהפכה כמה ימים לאחר מכן.

על פי החוקה החדשה של רפובליקת ויימאר ב-1919, הרייכסקנצלר אמור להיבחר על ידי הנשיא, אך לפרלמנט יש את הזכות לפטר את הקנצלר, או את כל אחד מן השרים שלו. למעשה, רוב הממשלות של רפובליקת ויימאר נשענו בצורה חזקה על שיתוף פעולה עם הנשיא, בשל חוסר היציבות שבפרלמנט. הרייכסקנצלר האחרון (ה-15 במספר) בסדרת הקנצלרים של רפובליקת ויימאר היה אדולף היטלר, שמונה ב-30 בינואר 1933.

הקיסרות הגרמנית (1871 - 1918)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.svg
קנצלרי הקיסרות הגרמנית
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה קיסר

(תקופת שלטון)

התחלה סיום
1 Bundesarchiv Bild 146-2005-0057, Otto von Bismarck.jpg הנסיך

אוטו פון ביסמרק

Otto von Bismarck

(1815-1898)

בלתי מפלגתי 21 במרץ 1871 20 במרץ 1890 וילהלם הראשון

Wilhelm I

Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.svg

(1871-1888)

פרידריך השלישי

Friedrich III

Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.svg

(1888)

וילהלם השני

Wilhelm II

Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.svg

(1888-1918)

2 Graf Leopold von Caprivi cropped2.jpg הרוזן

לאו פון קפריבי

Leo von Caprivi

(1831-1899)

בלתי מפלגתי 20 במרץ 1890 26 באוקטובר 1894
3 Chlodwig zu Hohenlohe-Schillingsfürst.png הנסיך

כלודוויג, מהוהנלוהה-שילינגספירסט

Chlodwig zu Hohenlohe-Schillingsfürst

(1819-1901)

בלתי מפלגתי 29 באוקטובר 1894 17 באוקטובר 1900
4 Bundesarchiv Bild 146-2004-0098A, Bernhard von Bülow (cropped).jpg הנסיך

ברנהרד פון בילוב

Bernhard von Bülow

(1849-1929)

בלתי מפלגתי 17 באוקטובר 1900 14 ביולי 1909
5 Theobald von Bethmann-Hollweg 1913b.jpg תאובלד פון בתמן-הולווג

Theobald von Bethmann-Hollweg

(1856-1921)

בלתי מפלגתי 14 ביולי 1909 13 ביולי 1917
6 Georg Michaelis.jpg גאורג מיכאליס

Georg Michaelis

(1857-1936)

בלתי מפלגתי 14 ביולי 1917 1 בנובמבר 1917
7 Georg von Hertling.jpg הרוזן

גאורג פון הרטלינג

Georg von Hertling

(1843-1919)

מפלגת המרכז 1 בנובמבר 1917 30 בספטמבר 1918
8 Bundesarchiv Bild 183-R04103, Prinz Max von Baden.jpg הנסיך

מקס פון באדן

Max von Baden

(1867-1929)

בלתי מפלגתי 3 באוקטובר 1918 9 בנובמבר 1918

רפובליקת ויימאר (1919 - 1934)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Coat of arms of Germany.svg
קנצלרי רפובליקת ויימאר
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה רייכסטאג

(שנת בחירות)

נשיא

(תקופת כהונה)

התחלה סיום
1 Bundesarchiv Bild 146-1979-122-29A, Philipp Scheidemann.jpg פיליפ שיידמן

Philipp Scheidemann

(1865-1939)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 13 בפברואר 1919 20 ביוני 1919 האספה הלאומית

(1919)

פרידריך אברט

Friedrich Ebert

Coat of arms of Germany.svg

(1919-1925)

2 Bundesarchiv Bild 183-J0113-0500-001, Gustav Bauer.jpg גוסטב באואר

Gustav Bauer

(1870-1944)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 21 ביוני 1919 26 במרץ 1920
3 Bundesarchiv Bild 146-1979-122-28A, Hermann Müller(cropped).jpg הרמן מילר

Hermann Müller

(1876-1931)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 27 במרץ 1920 21 ביוני 1920
4 Bundesarchiv Bild 183-R18733, Constantin Fehrenbach.jpg קונסטנטין פרנבאך

Constantin Fehrenbach

(1852-1926)

מפלגת המרכז 25 ביוני 1920 4 במאי 1921 1

(1924)

5 Bundesarchiv Bild 146III-105, Joseph Wirth.jpg יוזף וירט

Joseph Wirth

(1879-1956)

מפלגת המרכז 10 במאי 1921 14 בנובמבר 1922
6 Bundesarchiv Bild 183-2002-0625-505, Dr. Wilhelm Cuno(cropped).jpg וילהלם קונו

Wilhelm Cuno

(1876-1933)

עצמאי 22 בנובמבר 1922 12 באוגוסט 1923
7 Bundesarchiv Bild 146-1982-092-11, Gustav Stresemann.jpg גוסטב שטרזמן

Gustav Stresemann

(1878-1929)

מפלגת העם 13 באוגוסט 1923 30 בנובמבר 1923
8 Reichskanzler Wilhelm Marx (cropped).jpg וילהלם מרקס

Wilhelm Marx

(1863-1946)

מפלגת המרכז 30 בנובמבר 1923 15 בינואר 1925
2

(מאי 1924)

9 Bundesarchiv Bild 146-1969-008A-07, Hans Luther.jpg האנס לותר

Hans Luther

(1879-1962)

עצמאי 15 בינואר 1925 12 במאי 1926 3

(דצמבר 1924)

פאול פון הינדנבורג

Paul von Hindenburg

Coat of arms of Germany.svg

(1925-1934)

(8) Reichskanzler Wilhelm Marx (cropped).jpg וילהלם מרקס

Wilhelm Marx

(1863-1946)

מפלגת המרכז 17 במאי 1926 12 ביוני 1928
(3) Bundesarchiv Bild 146-1979-122-28A, Hermann Müller(cropped).jpg הרמן מילר

Hermann Müller

(1876-1931)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 28 ביוני 1928 27 במרץ 1930 4

(1928)

10 Bundesarchiv Bild 183-1989-0630-504, Heinrich Brüning.jpg היינריך ברינינג

Heinrich Brüning

(1885-1970)

מפלגת המרכז 30 במרץ 1930 30 במאי 1932 5

(1930)

11 Bundesarchiv Bild 183-S00017, Franz von Papen crop.jpg פרנץ פון פאפן

Franz von Papen

(1879-1969)

עצמאי 1 ביוני 1932 17 בנובמבר 1932 6

(יולי 1932)

12 Bundesarchiv Bild 183-B0527-0001-020, Kurt von Schleicher.jpg קורט פון שלייכר

Kurt von Schleicher‏

(1882-1934)

עצמאי 3 בדצמבר 1932 28 בינואר 1933 7

(נובמבר 1932)

13 Adolf Hitler 1936 (foto carnet).jpg אדולף היטלר

Adolf Hitler

(1889-1945)

מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית 30 בינואר 1933 2 באוגוסט 1934

גרמניה הנאצית (1934 - 1945)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Reichsadler der Deutsches Reich (1933–1945).svg
קנצלרי הרייך השלישי
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה רייכסטאג

(שנת בחירות)

נשיא

(תקופת כהונה)

התחלה סיום
1 Adolf Hitler 1936 (foto carnet).jpg אדולף היטלר

Adolf Hitler

(1889-1945)

פיהרר ורייכסקנצלר

מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית 2 באוגוסט 1934 30 באפריל 1945 8

(מרץ 1933)

-
9

(נובמבר 1933)

10

(מרץ 1936)

11

(אפריל 1938)

2 Bundesarchiv Bild 146-1968-101-20A, Joseph Goebbels.jpg יוזף גבלס

Joseph Goebbels

(1897-1945)

מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית 30 באפריל 1945 1 במאי 1945 קרל דניץ

Karl Dönitz

Reichsadler der Deutsches Reich (1933–1945).svg

(1945)

3 Ludwig Schwerin von Krosigk.jpg לוץ שוורין פון קרוסיגק

Lutz Graf Schwerin von Krosigk

(1887-1977)

מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית 2 במאי 1945 23 במאי 1945

בונדסקנצלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל גרמניה
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של גרמניה
חלוקה מנהלית

החוקה המערב גרמנית של 1949, חוקת גרמניה (בגרמנית: Grundgesetz; מילולית: חוק בסיסי), מעניקה לקנצלר, שנקרא מעתה בונדסקנצלר, סמכויות ביצוע מרכזיות. מסיבה זו, יש המתייחסים למערכת הפוליטית הגרמנית כ"דמוקרטיית קנצלר". הממשלה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesregierung) מורכבת מהקנצלר ושרי הקבינט שלו או שלה. (מנהיג גרמניה המזרחית נשא בתואר: "מזכיר המועצה המדינית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית", ולא בתואר קנצלר).

סמכות הקנצלר נובעת מהחוקה ומהמעמד שלו כמנהיג המפלגה או קואליציית המפלגות, שמחזיקה ברוב הכיסאות בבונדסטאג (בגרמנית: Bundestag). בעבר, עם הלמוט קוהל ולאחר מכן גרהרד שרדר וגם כיום עם אנגלה מרקל, שימש ומשמש הקנצלר גם כמנהיג מפלגתו שלו. הדבר לא היה נכון לגבי הלמוט שמידט.

בכל ארבע שנים, לאחר בחירות ארציות ותחילת כהונתם של חברי הבונדסטאג החדשים, נבחר הקנצלר בעזרת רוב קולות חברי הבונדסטאג, לאחר שהוצע כקנצלר על ידי נשיא גרמניה (בגרמנית: Bundespräsident). הצבעה זו היא אחד מהמקרים היחידים בו יש להשיג רוב קולות מתוך כל חברי הבונדסטאג, בניגוד לרוב יחסי של המצביעים. הצבעה זו נקראת קנצלרמרהייט (בגרמנית: Kanzlermehrheit), ובשלה אף אולצו להגיע לפרלמנט בעבר חברי פרלמנט חולים (או בהריון) כאשר הרוב המפלגתי היה קטן מדי.

אם מועמד הנשיא לא נבחר, יכול הבונדסטאג לבחור מועמד משלו תוך 14 יום. אם איש לא נבחר במהלך תקופה זו, הבונדסטאג יכול להכריז על בחירות חדשות למשרת הקנצלר. אם לאדם, שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר, יש רוב, הנשיא מחויב למנות אותו. אם לאדם, שקיבל את המספר הרב ביותר של הקולות, אין רוב בבונדסטאג, יכול הנשיא למנות אותו או לקרוא לבחירות חדשות.

הקנצלר הוא החבר היחיד בממשלה שממונה על ידי הבונדסטאג. השרים נבחרים על ידי הקנצלר בעצמו (וממונים רשמית על ידי הנשיא).

שלא כמו בפרלמנטים אחרים, הבונדסטאג לא יכול להפיל את הקנצלר בהצבעת אי אמון פשוטה, מאחר שברפובליקת ויימאר נוצלה אפשרות זו לרעה על ידי שני הקצוות הפוליטיים, במטרה לחתור תחת הקנצלר ותחת ההליך הדמוקרטי. במקום זאת, החלפתו המוקדמת של הקנצלר יכולה להעשות רק אם מוסכם על יורש. כדי לצבור תמיכה מהבונדסטאג, יכול הקנצלר לקרוא להצבעת אמון, שניתן לשלבה בהצעת חוק כלשהי. אם הוא לא מצליח להגיע לרוב בהצבעה מסוג זה, יכול הנשיא לפזר את הבונדסטאג.

סעיף 65 של החוקה מגדיר כיצד על הרשות המבצעת לתפקד. ראשית, "עיקרון הקנצלר" קובע כי הקנצלר אחראי לכל מדיניות ממשלתו. כל העקרונות המדיניים המנחים, שנקבעים על ידי הקנצלר, מחייבים חוקית, ועל השרים ליישמם. מצופה משרי הקאבינט להציג מדיניות פרטנית ברמת השר, שמשקפת את המדיניות הרחבה שקבע הקנצלר. שנית, "עיקרון האוטונומיה המיניסטריאלית" מעניק לכל שר את הזכות להשגיח על פעולות מחלקתו, ולהכין הצעות חוק ללא התערבות של הקבינט, כל עוד מדיניות השר חופפת למדיניות שקבע הקנצלר. כמו כן, "עקרון הקבינט" קובע כי על כל אי הסכמה בין חברי הקבינט על תחומי סמכותם או ענייני תקציב להגיע לפתרון על ידי הצבעת רוב חברי הקבינט.

הקנצלר קובע את הרכב הקבינט. הנשיא ממנה ומפטר באופן רשמי את שרי הקבינט, בהמלצתו של הקנצלר; אין צורך בהסכמת הבונדסטאג. על פי החוקה, הקנצלר יכול לקבוע את מספר שרי הקבינט, ולהגדיר את תפקידיהם. הקנצלר לודוויג ארהארד החזיק בקבינט הגדול ביותר, עם 22 שרים, באמצע שנות השישים. הלמוט קוהל הנהיג מעל ל-17 שרים בתחילת כהונתו הרביעית ב-1994; הקבינט השני של גרהרד שרדר החזיק ב-13 שרים ב-2002.

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1949 - היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Coat of arms of Germany.svg
קנצלרי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה בונדסטאג

(שנת בחירות)

נשיא

(תקופת כהונה)

התחלה סיום
1 Bundesarchiv B 145 Bild-F078072-0004, Konrad Adenauer.jpg קונראד אדנאואר

Konrad Adenauer

(1876-1967)

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית 15 בספטמבר 1949 20 באוקטובר 1953 1

(1949)

תיאודור הויס

Theodor Heuss

Coat of arms of Germany.svg

(1949-1959)

20 באוקטובר 1953 29 באוקטובר 1957 2

(1953)

29 באוקטובר 1957 14 בנובמבר 1961 3

(1957)

היינריך ליבקה

Heinrich Lübke

Coat of arms of Germany.svg

(1959-1969)

14 בנובמבר 1961 13 בדצמבר 1962 4

(1961)

13 בדצמבר 1962 15 באוקטובר 1963
2 Einde bezoek bondskanselier dr Ludwig Erhard en gaf persconferentie in het Haag, Bestanddeelnr 916-1330.jpg לודוויג ארהארד

Ludwig Erhard

(1897-1977)

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית 16 באוקטובר 1963 26 באוקטובר 1965
26 באוקטובר 1965 30 בנובמבר 1966 5

(1965)

3 Kurt Georg Kiesinger (Nürburgring, 1969).jpg קורט גאורג קיזינגר

Ludwig Erhard

(1904-1988)

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית 1 בדצמבר 1966 21 באוקטובר 1969
גוסטב היינמן

Gustav Heinemann

Coat of arms of Germany.svg

(1969-1974)

4 Bundesarchiv B 145 Bild-F057884-0009, Willy Brandt.jpg וילי ברנדט

Willy Brandt

(1913-1992)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 22 באוקטובר 1969 15 בדצמבר 1972 6

(1969)

15 בדצמבר 1972 7 במאי 1974 7

(1972)

- Bundesarchiv Bild 146-1989-047-20, Walter Scheel.jpg ולטר של

Walter Scheel

(1919-2016)

ממלא מקום

המפלגה הדמוקרטית החופשית 7 במאי 1974 16 במאי 1974
5 Bundesarchiv Bild Helmut Schmidt 1975 cropped.jpg הלמוט שמידט

Helmut Schmidt

(1918-2015)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 16 במאי 1974 14 בדצמבר 1976
ולטר של

Walter Scheel

Coat of arms of Germany.svg

(1974-1979)

14 בדצמבר 1976 4 בנובמבר 1980 8

(1976)

קרל קרסטנס

Karl Carstens

Coat of arms of Germany.svg

(1979-1984)

6 בנובמבר 1980 1 באוקטובר 1982 9

(1980)

6 KAS-Kohl, Helmut-Bild-14701-1.jpg הלמוט קוהל

Helmut Kohl

(1930-2017)

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית 1 באוקטובר 1982 29 במרץ 1983
30 במרץ 1983 11 במרץ 1987 10

(1983)

ריכרד פון וייצזקר

Richard von Weizsäcker

Coat of arms of Germany.svg

(1984-1994)

11 במרץ 1987 18 בינואר 1991 11

(1987)

18 בינואר 1991 17 בנובמבר 1994 12

(1990)

רומן הרצוג

Roman Herzog

Coat of arms of Germany.svg

(1994-1999)

17 בנובמבר 1994 27 באוקטובר 1998 13

(1994)

7 Gerhard Schröder (cropped).jpg גרהרד שרדר

Gerhard Schröder

(1944-)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 27 באוקטובר 1998 22 באוקטובר 2002 14

(1998)

יוהנס ראו

Johannes Rau

Coat of arms of Germany.svg

(1999-2004)

22 באוקטובר 2002 22 בנובמבר 2005 15

(2002)

הורסט קלר

Horst Köhler

Coat of arms of Germany.svg

(2004-2010)

8 Angela Merkel 2016.jpg אנגלה מרקל

Angela Merkel

(1954-)

המפלגה הנוצרית-דמוקרטית 22 בנובמבר 2005 28 באוקטובר 2009 16

(2005)

28 באוקטובר 2009 17 בדצמבר 2013 17

(2009)

כריסטיאן וולף

Christian Wulff

Coat of arms of Germany.svg

(2010-2012)

יואכים גאוק

Joachim Gauck

Coat of arms of Germany.svg

(2012-2017)

17 בדצמבר 2013 14 במרץ 2018 18

(2013)

פרנק-ולטר שטיינמאייר

Frank-Walter Steinmeier

Coat of arms of Germany.svg

(2017-)

14 במרץ 2018 מכהנת 19

(2017)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]